לאחר הסגירה הסופית של סיפור המשרתת בטלוויזיה, יקום גלעד לא עוצר שם. "הצוואות", המשך ישיר המבוסס על הרומן מאת מרגרט אטוודכבר יש לו תאריך יציאה למסך הקטן והוא מתכונן להשתלט על תפקידו כסרט הבדיוני הדיסטופי הגדול החדש בפלטפורמות הסטרימינג.
הסיפור מוגדר חמש עשרה שנים לאחר האירועים שחוותה ג'ון אוסבורן וזה מעביר את המוקד לדור שגדל מבלי להכיר את העולם קודם לכן. דרך עיניהם, הסדרה חוקרת כיצד המשטר פועל כאשר אלו שסובלים תחתיו הם אלה שסובלים ממנו. הם חיו רק תחת חוקי הברזל של גלעד, משהו שמבטיח להביא פרספקטיבה שונה מזו שמציעה הסדרה המקורית.
תאריך יציאה והיכן לצפות בסרט "הברית" בספרד ובאירופה
סרט ההמשך הטלוויזיוני ל"סיפורה של שפחה" יעלה לאקרנים בדיסני+ ב-8 באפריל.הפלטפורמה תושק בבת אחת. שלושת הפרקים הראשוניםמשם, היא תוסיף פרק חדש בכל שבוע, בהתאם לאסטרטגיה דומה לזו של מהדורות גדולות אחרות בקטלוג של החברה.
אמנם בספרד "סיפורה של שפחה" זמין רק ב-HBO Max עקב בעיות רישוי והסכמים קודמים, המשך התוכנית הטלוויזיונית עובר ידיים. במדינתנו ובחלק גדול מאירופה, "הבריתות" תהיה חלק מקטלוג דיסני+, אשר מציגה אותו כאחד מכותרי הכוכבים שלה העונה.
הסיפורת החדשה הזו מגיעה שנה לאחר סיום הסדרה המקוריתאשר סיימה את דרכה עם עונה שישית ששודרה בשנת 2025. בהקשר זה, צוואות זה עובד באותה מידה כמו אפילוג והמשך סיפורו של גלעד כשער כניסה לצופים חדשים המתעניינים בדיסטופיה שיצר אטווד.
הפלטפורמה כבר התחילה להתלהט עם ה- התמונות הרשמיות הראשונות מההפקה, הצצה לטון הוויזואלי ולחזרתן של כמה דמויות מוכרות. תמונות בזק אלו מאשרות ש... המשכיות אסתטית עם סיפורה של שפחה, אם כי עם דגש רב יותר על הטמעת נוער ושינוי דורי.
הרומן של מרגרט אטווד והפרספקטיבה החדשה על גלעד
הרומן שפורסם בשנת 2019 צוואות זה התכוון לחזרתו של מרגרט אטווד ליקום שביסס אותה כסופרת מובילה בסיפורת דיסטופית. הספר, שזכה בפרס פרס בוקרהיא הרחיבה את המיתולוגיה של גלעד והציעה קולות נרטיביים חדשים שהשלימו ואתגרו את מה שנראה ביצירה המקורית.
הטקסט של אטווד ממוקם גם הוא חמש עשרה שנים לאחר אירועי "סיפורה של שפחה" ומתמקד באופן שבו המשטר התאוקרטי מתחיל להראות סדקים. סדרת הטלוויזיה ממשיכה מנקודת התחלה זו, ומדגישה את סימני בלאי פנימיים בגלעד ומעלה את השאלה באיזו מידה ניתן לקיים מערכת כזו בטווח הארוך כאשר דורות חדשים יתחילו לשאול שאלות.
אל מול מבטה הבוגר של ג'ון, המסומן עמוקות בטראומה, "העתיקות" בוחרת לספר את הסיפור דרך בני נוער אשר הפנימו את נורמות המשטר אך עדיין נמצאים בתהליך של גיבוש זהותם. שינוי נקודת מבט זה מאפשר הבנה עמוקה יותר של נושאים כמו מורשת, זיכרון קולקטיבי ואינדוקטרינציה, אלמנטים מרכזיים ביצירתו האחרונה של המחבר.
אטווד מפגינה שוב את יכולתה לנתח כיצד מבני כוח מעצבים את חיי היומיום של נשים וכיצד התנגדות יכולה ללבוש צורות שונות מאוד: מדחייה גלויה ועד לספק דומם המחלחל מבעד לסדקים במערכת.
ברוס מילר בהגה והמשכיות יצירתית עם "סיפורה של שפחה"
סדרת הטלוויזיה צוואות פותח על ידי ברוס מילר, יוצר, מפיק ראשי ומפיק בפועל של "סיפורה של שפחה"נוכחותו בראש הפרויקט מבטיחה המשכיות יצירתית ברורה עם ההפקה המקורית, הן באופן הגישה לנרטיב והן בנימה הוויזואלית והנושאית.
לצד מילר, כמה מפיקים מרכזיים של הזיכיון חוזריםביניהם וורן ליטלפילד ואליזבת מוס עצמה, המעורבת בהפקה הראשית למרות שדמותה אינה במרכז הסיפור החדש הזה. כמו כן מופיע... מייק בוקר, שביים את שלושת הפרקים הראשונים ומסייע בביסוס הסגנון של הסדרה.
המטרה של צוות הקריאייטיב היא הרחב את יקום גלעד מבלי לשבור את מה שכבר נבנהיותר מאשר אתחול מחדש, היא נתפסת כהמשך טבעי אשר בוחן את ההשלכות של מה שהוצג בסדרה המקורית ומקרין אותן לשלב חדש, המסומן על ידי חילופי דורות ודעיכה אפשרית של המשטר.
בהקשר זה, "הבריתות" מוצג כיצירה דרמטית ומדע בדיוני. הוא שומר על האלמנטים המוכרים ביותר של קודמו (דיכוי מערכתי, אלימות מבנית, שליטה בגוף הנשי), אך מעמיד אותם לשלב אחר במחזור ההיסטורי של גלעד, כאשר מבטו נעוץ בעתיד ולא במקור האסון.
עלילה: סיפור התבגרות בגלעד שמתחיל להתפורר
התקציר הרשמי מגדיר צוואות כמו "סיפור התבגרות דרמטי המתרחש בגלעד"הסיפור עוקב בעיקר אחר שני בני נוער: אגנס ודייזי, שמסלוליהם, שונים מאוד בתחילתם, מתכנסים בסופו של דבר באותה נקודת מתח עם המערכת.
אגנס מוצגת כ אישה צעירה אדוקה, צייתנית ואמינה עמוקותהיא גדלה מילדות בתוך גילעד וללא ניסיון ישיר עם העולם החיצון, וגדלה תוך קבלת היררכיות מגדריות וכללי התנהגות נוקשים כטבעיים, משוכנעת שייעודה הוא להפוך לאישה במסגרת הסדר הקבוע.
דייזי, לעומת זאת, מגיעה מחוץ לגבולות המשטרהיא מצטרפת חדשה שמתעמתת לפתע עם חוקי גלעד, עם פרספקטיבה שונה מאוד מאלה שנולדו למציאות הזו. הסדרה מציבה אותה כמעין ניגוד לאגנס, מישהי שלא מקבלת את כופות המערכת כמובנות מאליה.
שניהם מסכימים על בית הספר המכין היוקרתי לכלות לעתידמוסד המנוהל על ידי הדודה לידיה המפורסמת. שם, המסדרונות המוזהבים והיוקרה לכאורה מסתירים מערכת המבוססת על... ציות המושרה באמצעות כפייה, אלימות פסיכולוגית והצדקה דתיתסביבה זו, שנועדה לעצב נשים צעירות בהתאם לצרכיה של גלעד, הופכת לזירה המרכזית לסכסוך.
הקשר שנוצר בין אגנס לדייזי פועל כ זרז לתהליך של שינוי פנימיהספקות, הנאמנות והתגליות האישיות שלהם מעמידות בסימן שאלה את עברם, הווהם ועתידם האפשרי. באמצעות חוויות אלו, הסדרה חוקרת מהי התעוררות לבגרות כאשר המערכת כולה נועדה לדכא כל רמז למרד.
שובה של דודה לידיה וצוות השחקנים המאופיין בקולות חדשים
אחת האטרקציות הגדולות של צוואות הוא החזרה של אן דאוד בתפקיד דודה לידיה, דמות מרכזית של דיכוי בסדרה המקורית. כעת היא חוזרת עם תפקיד מפתח בבית הספר היוקרתי, שם היא אחראית על הכשרת (ומעקב) נשותיו לעתיד של המשטר.
נוכחותה של לידיה מאפשרת התחבר ישירות עם סיפורה של שפחה ובמקביל, להתעמק במורכבותה של הדמות. גורלו שזור בזה של אגנס ודייזי, ופותח את הדלת לבחינת לא רק תפקידו כמוציא להורג, אלא גם הסתירות הפנימיות שלו ותפקידו בגלעד שמראה סימני תשישות.
צוות השחקנים הושלם עם דור חדש של אמנים צעיריםביניהם, בולטים הדברים הבאים: צ'ייס אינפיניטי כמו אגנס ו לוסי האלידיי כמו דייזי, שלוקחות על עצמן את נטל גילום אותם בני נוער הלכודים בין ציות נלמד לבין הרצון להשתחרר ממה שמוטל עליהן.
לצידם מופיעים שמות כמו מייבל לי, איימי סיימץ, בראד אלכסנדר, רואן בלנשרד, מתאה קונפורטי y זארין דארנל-מרטין, בנוסף אווה פוט, איזולדה ארדיז, שכינה מפומלוואנה, בירווה פנדיה וקירה גולויאןכל האנסמבל יוצר צוות שנועד להדגיש את רעיון שינוי הדורות בתוך יקום גלעד.
הסדרה מוצגת, בקצרה, כ הפקה אמריקאית עם ייעוד בינלאומי, אשר מבקשת להתחבר הן לקהל הנאמן לסדרה המקורית והן לקהלים חדשים המתעניינים בסיפורות דיסטופיות בעלות תוכן פוליטי וחברתי.
נושאים מרכזיים: דיכוי, אינדוקטרינציה ותקווה לטווח ארוך
נאמנים לרוח עבודתה של מרגרט אטווד, צוואות שומר במרכז ביקורת על דיכוי שיטתי ותיאוקרטיות סמכותניותעם זאת, היא עושה זאת על ידי העברת המוקד לדורות שאינם זוכרים את העבר, מה שמאפשר לה להעלות שאלות לגבי האופן שבו אלימות הופכת לנורמלית כאשר היא משולבת מילדות.
הסדרה מדגישה את תפקידו של אינדוקטרינציה והעברת ערכיםהן בתוך המשפחה והן במוסדות החינוך שבשליטת המשטר. בית הספר של דודה לידיה הוא דוגמה מובהקת לאופן שבו נוצרת זהות קולקטיבית המבוססת על פחד, אשמה ומעקב מתמיד - אלמנטים שכבר היו קיימים ב"סיפורה של שפחה" אך נבחנים כאן מנקודת מבט שונה.
ציר יסודי נוסף הוא זיכרון קולקטיבי והתנגדות לטווח ארוךדרך סיפוריהן השזורים של אגנס, דייזי ולידיה, הסיפורת בוחנת את המידה שבה ניתן לשמר שרידים מהעולם הקודם או לזרוע ספק בסביבה שבה הכל נועד למחוק את העבר ולשלוט בנרטיב הרשמי.
למרות שיקום גלעד נותר אפל מאוד, הבריתות מציגות את הרעיון של תקווה שברירית אך מתמשכתזו אינה אופטימיות נאיבית, אלא האפשרות שסדקים קטנים במערכת יכולים, עם הזמן, להוביל לשינויים עמוקים יותר, במיוחד כאשר אלו שגדלו בתוך המשטר מתחילים להטיל בו ספק.
בגישה זו, הסדרה ממצבת את עצמה כ הרחבה פוליטית ודורתית של "סיפורה של שפחה", מודאג יותר מההשלכות בטווח הבינוני והארוך של הסמכותנות מאשר מהרגע הספציפי של הקריסה הראשונית של החירויות.
עם הגעתו לדיסני+ ועם הגיבוי של הרומן עטור הפרסים של מרגרט אטווד, הבריתות מתפתחות כמפתח חדש להבנת יקום גלעדסרט המשך הממשיך את מורשת "סיפורה של שפחה", משנה גיבורים ונקודת מבט, ומתמקד בצעירים שגדלו מבלי להכיר מציאות אחרת, ושואל האם אותו דור יכול בסופו של דבר להיות מנוע של שינוי שהמשטר חשב שהוא שולט בו.
