כרמלה טרוחיו. רֵאָיוֹן

כרמלה טרוחיו נותנת לנו את הראיון הזה

צילום: כרמלה טרוחיו, אתר האינטרנט של הסופרת.

כרמלה טרוחיו יש לה פרופיל כתיבה טוב מאוד. רב פנים והוא שיחק מספר סגנונות בספרות, מז'אנר הילדים, הסיפור הקצר והשירה והרומן. הוא גם קיבל על כך מספר פרסים ואזכורים. כעת יש לו שלוש עבודות בשוק, א שירים, אונה רומן וספר של סיפורים. בזה ראיון הוא מספר לנו עליהם ועל נושאים רבים אחרים. תודה רבה על הזמן והתשומת לב.

כרמלה טרוחיו - ראיון

  • אקטואליה בספרות: הספר האחרון שלך הוא של שירים ושמו לחץ שפירית, אבל נגעת בכמה ז'אנרים. יש אחד שאתה מעדיף?

כרמלה טרוזילו: ובכן, לחץ שפירית, בעריכת הוצאת הספרים הקנטבריה Libros del Aire, היה ספר השירים הראשון שלי. וכן, זה אחד הספרים האחרונים שפרסמתי, אבל לא היחיד, כי בהפרש של כמה חודשים הופיע הרומן לוצי פר גר למעלה, בעריכת HarperCollins, וגם לחץ-תמונה (ספר אלקטרוני בלבד, ב-Harlequin Ibérica), וכן א ספר סיפורים שיתופי שכותרתו כתבים מעולם אחר, בו השתתפו 7 מחברים ואשר יוצא בהוצאת קלנדרקה. 

לגבי ז'אנרים, אני מרגיש בנוח עם כולם הֵם. כל אחד דורש זמן, סגנון או יכולת מחשבתית שונה, כמובן, אבל אני נהנה מכל אחד. 

  • אל: האם אתה זוכר משהו מהקריאות הראשונות שלך? והסיפור הראשון שכתבת? 

CT: שלי קריאות ראשונות, בגיל שש, הם הגיעו בספר אנציקלופדי שבו היה מקום למספר נושאים ובמדור לשון (או משהו דומה, כי אני כבר לא זוכר) היו קטעי סיפורים או שירים, כמו למשל הרומן של אבנמר, אנונימי, ושאני מדקלמת עד היום.

כשהייתי בן תשע או עשר, קראתי את הספרים של דִיסקוּס, אלה של החמישה והאוסף של טינטין שמצאתי בספרייה. קראתי כל מה שתפסתי ולא תמיד לפי גילי. למשל, אני זוכר שכשהייתי בן שתים עשרה או שלוש עשרה, קראתי בדם קר, מאת טרומן קפוטה, כי הם עשו קידום בדוכן העיתונים וקניתי אותו בחסכונות שלי; או הרומן הרוסי מטבע שלושת הקופקים, מאת ולדימיר סוקולין, שנתקלתי בו על המדרכה כי שכן זרק אותו מהמרפסת. 

הסיפורים הראשונים שלי כתבתי אותם כשהייתי בן שמונה ופרמטתי אותם בתור ספר, עם יצירות אמנות והכל, ואז מכרתי אותם לחבריי לכיתה. 

ו רומן ראשון שכתבתי ופורסם, ואיתו זכיתי ב פרס העיר אלגסיראס בשנת 2005, זה נקרא לחץ-תמונה. אגב, בשנה שעברה הוא הושק מחדש על ידי Harlequin Ibérica בפורמט ספר אלקטרוני. 

  • אל: סופר ראשי? אתה יכול לבחור ביותר מאחת מהתקופות. 

CT: מעל הכל, כותבות: כרמן מרטין גייט, לורי מור, מגי או'פארל, אליזבת סטראוט, גלוריה פוארטס ובגוניה עבאד (שניים האחרונים, כמשוררים). גם אני מחבב אותם טרי פראצ'ט וריי ברדברי, בתוך ז'אנר הפנטסטי ו/או המדע הבדיוני. ו גרסיה מארקס. המשוררים פדרו סלינאס ואנג'ל גונזלס. 

  • AL: איזו דמות בספר היית רוצה לפגוש וליצור? 

CT: מעולם לא שקלתי את זה. אני קורא ונהנה

  • AL: יש הרגלים או הרגלים מיוחדים בכל מה שקשור לכתיבה או לקריאה? 

TC: ה Silencio. השקט המוחלט בזמן כתיבת שורות אלה. אין לי תחביבים לקרוא, הספה, חדר המתנה, הרכבת מספיקים לי... (אבל, אם זה בשקט, הרבה יותר טוב, כמובן).

  • AL: והמקום והזמן המועדף עליך לעשות את זה? 

CT: אני כותב ב- סלון מהבית שלי. כל השולחן בשבילי, יש לי אותו כשולחן, מלא פתקים, עטים, תיקיות... אני לא יכול לכתוב בשום מקום אחר. וזה חייב להיות בבוקר, אחרי ארוחת הבוקר והטיול עם הכלב שלי. ואז, אחר הצהריים, התיקונים. 

  • AL: האם יש ז'אנרים אחרים שאתה אוהב? 

CT: הייתי מנסח את זה באומר אילו ז'אנרים אני פחות אוהב אותם: יד מִשׁטָרָה ו מדע בדיוני (למעט אם נכתב על ידי ריי ברדבורי). 

  • AL: מה אתה קורא עכשיו? וכותב?

CT: הרגע קראתי סוסות מותשות, של ביביאנה קולדו קבררה, ואהבתי את זה מאוד. 

לגבי מה שאני כותב: ביליתי חודשים מתקן זוג ספרי שירה (זמן השירה שונה, הוא מבקש תקופות ארוכות יותר, עם יותר מנוחה מאשר בנרטיב, לפני שמתחשבים בכך שהספר כבר גמור). 

  • AL: איך לדעתך סצנת הפרסום ומה החליט שתנסה לפרסם?

CT: אני חושב שיש א עודף פרסום, הן על ידי מוציאים לאור והן על ידי המחברים עצמם המפרסמים את יצירותיהם בעצמם. אני יודע שמצד אחד זה חדשות טובות (חוץ מזה, יש גם הרבה קניות), אבל כל זה מוביל ל רוויה של חנות ספרים ואפילו מוציאים לאור. וזה אומר שלרוב הכותרים בקושי נותנים סיכוי: אם אין מכירות בחודש הראשון, למשל, חנויות הספרים מחזירות אותם ומפנות מקום לספרים חדשים שמגיעים.

האם מרגיש היפראקטיבי, של מתח ספרותי או איך אני יודע לקרוא לזה. ויש הרבה יצירות טובות מאוד שכבר לא נוכחות כי מגיעה אצווה חדשה שבהרבה הזדמנויות אינה טובה יותר מהקודמת.  

לגבי למה התחלתי לפרסם, היה משהו שהוחלט על ידי הארגונים ו/או ה מאמרי מערכת שיצרו את התחרויות בפניו הצגתי את עבודותיי. בדרך כלל, כשאני מסיים משהו שהוא באמת כדאי, אני שולח אותו לבעלי האתרים והם אלה שמחליטים אם לפרסם אותו. או מוציאים לאור מבקשים ממני משהו ספציפי להיות חלק מאחד האוספים שלהם או מהקטלוג שלהם. מעולם לא ערכתי את עצמי. 


השאירו את התגובה שלכם

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *

*

*

  1. אחראי לנתונים: מיגל אנחל גטון
  2. מטרת הנתונים: בקרת ספאם, ניהול תגובות.
  3. לגיטימציה: הסכמתך
  4. מסירת הנתונים: הנתונים לא יועברו לצדדים שלישיים אלא בהתחייבות חוקית.
  5. אחסון נתונים: מסד נתונים המתארח על ידי Occentus Networks (EU)
  6. זכויות: בכל עת תוכל להגביל, לשחזר ולמחוק את המידע שלך.