המערכת האקולוגית הספרותית בשפה הספרדית זעזעה בעקבות הופעתו של פרס חדש המתמקד, יותר מתמיד, בקשר בין כסף, יוקרה ומדיניות ציבוריתפרס איינה החדש לנרטיב היספני-אמריקאי, המוענק מיליון יורו לזוכה, הפך תוך חודשים ספורים ממחויבות ברמה גבוהה לסיפורת בספרדית למוקד של ויכוח תרבותי סוער.
ההצעה נולדה עם שאיפה ברורה: להבחין בכל שנה את ספר הבדיון הטוב ביותר שפורסם בספרדיתבין אם נכתב במקור בשפה זו או תורגם מאחת השפות הרשמיות, ולעשות זאת בסכום שממקם אותו בין הפרסים בעלי התשלום הגבוה ביותר בעולם. עם זאת, השילוב של סכום כה גבוה, תפקידו של חברה בבעלות המדינה ברובה Aena ועיצוב שהושפע רבות ממרכזיות עריכתית ספרדית עוררו מחיאות כפיים, חששות ושאלות לא נוחות בתוך המגזר ומחוצה לו.
פרס של מיליון דולר עבור עבודה שפורסמה: מה זה ואיך זה נוצר
תחת המוטו קריאה היא עףפרס איינה לנרטיב לטינו-אמריקאי מוענק כפרס שנתי המכיר ביצירה שפורסמה בעבר, דבר שמטרתו לתקן נדירות בהקשר הספרדי, המורגל מאוד לפרסים עבור כתבי יד שלא פורסמובניגוד למסורת זו, יוזמה זו שואפת לתפקד כ"ספר השנה" בעולם דובר הספרדית, בסגנון ה... בוקר הבריטים או ה גונקור צָרְפָתִית.
ההקדש הכספי הוא, ללא ספק, המאפיין המגדיר אותו: מיליון יורו לזוכה ו-30.000 אירו לכל אחד מארבעת הפיינליסטים האחרים, בתוספת השקעה משמעותית ברכישת עותקים. עם נתונים אלה, הפרס החדש שווה ערך לפרס פלנטה מבחינת כספי הפרס, אך בניגוד לאחרון, הוא מוענק לספר שכבר זמין בחנויות ספרים, ולא ליצירה שלא פורסמה.
כפי שהסביר מוריסי לוסנה, יו"ר ומנכ"ל חברת Aenaהרעיון נולד בתוך החברה כחלק מאסטרטגיית "הקיימות החברתית" שלה. החברה, ש-51% ממנה בבעלות המדינה הספרדית ו-49% בבעלות הון פרטי, החליטה להקצות חלק מתקציבה החברתי לפרויקט שבאופן תיאורטי יקשר את נוכחותה הטריטוריאלית עם קידום קריאה ותרבות. הפצת ספרות בספרדית בין ספרד לאמריקה הלטינית.
לוסנה טוען כי מיליון האירו משקף את הרצון להבטיח לזוכה הזדמנות רחבה עצמאות כלכלית כדי להמשיך לכתוב ובמקביל, להעניק לפרס נראות מיידית במרחב הציבורי. הסכום, הוא טוען, היה הדרך הישירה ביותר למקם אותו מלכתחילה על המפה הבינלאומית של פרסי ספרות גדולים.
מיליון יורו ו-2,4 מיליון יורו על כף המאזניים: נתונים ומנגנון
פרס Aena אינו מוגבל לצ'ק הסמלי. החברה הקצתה סך של 2,4 מ' עבור המהדורה הראשונה, הכספים חולקו בין מענקים ישירים לסופרים לבין רכישות בכמויות גדולות של עותקים של היצירות הנבחרות. הסכום הכולל מחולק כדלקמן:
- מיליון יורו עבור ה- עבודה מנצחת.
- 30.000 יורו לכל אחד מהם ארבעה פיינליסטים.
- כ-1,4 מיליון יורו עבור רכישת עותקים מבין חמשת הכותרים שנבחרו.
הכוונה המוצהרת היא שאיינה תרכוש בין 5.000 ל-10.000 עותקים של כל ספר פיינליסטיבנוסף לסכום נוסף מהעבודה הזוכה, יבוצעו רכישות בסך מקסימלי של 1.404.000 אירו. ספרים אלה יחולקו בין עובדי החברה ויתרמו לרשויות המקומיות באזורים בהם פועלת Aena, במטרה להנגיש אותם בספריות, בתי ספר, מרכזי תרבות ומרחבי קריאה אחרים.
בפועל, המודל משלב פרס כספי ישיר עם סכום עצום הזרקת מכירות מובטחת עבור הכותרים שנבחרו. זה מעלה סוגיה עדינה נוספת: מנגנון הרכישה עדיין לא מוגדר במלואו, בעיקר בשל מערכת מחירי הספרים הקבועים בספרד ודרישות הרכש הציבורי. מו"לים כמו ג'ואן טרידה מגלאקסיה גוטנברג הציעו שיהיה רצוי שרכישה זו תתבצע דרך חנויות ספריםכך שההשפעה תגיע לכל שרשרת הספרים, ולא רק למו"לים.
התזמון גם מסייע להגביר את השפעת הפרס. הזוכה יוכרז בגאלה בברצלונה ב- 8 אפרילזה מגיע בעיצומו של חודש של פעילות ספרותית אינטנסיבית בספרד, כשברקע מסיור סנט ג'ורדי וטקס הענקת פרס סרוונטס. עיתוי זה מחזק את נראותו, אך גם מלבה את תחושת התחרות במערכת אקולוגית רוויה בפרסים.
חמשת הפיינליסטים: סופרים ותיקים והוצאות לאור גדולות
המהדורה הראשונה של פרס איינה מציגה תמונה ספציפית מאוד של הנרטיב בספרדית, אותה היא מבקשת להביא לקדמת הבמה. חמשת המועמדים לתארים למיליון יורו, מסודרים לפי המחבר, הם:
- עכשיו ובשעה, מהקולומביאני הקטוריה עבד הקטור (Alfaguara, Penguin Random House).
- מרציאנו, מהצ'יליאני נונה פרננדז (רנדום האוס, פינגווין רנדום האוס).
- האשליות, מספרדית מרקוס ג'יראלט טורנט (אנגרמה, קבוצה) פלטרינלי).
- הטוב והרע, מארגנטינה סמנטה שוובלין (Seix Barral בספרד ו-Random House בארגנטינה, קבוצת Planeta / PRH בהתאם לטריטוריה).
- קמרה אובסקורה של קנון, מספרדית אנריקה וילה-מטאס (סייקס בארל, קבוצת פלנטה).
זוהי בחירה שנתפסת כ מוצק אך ללא הפתעות גדולותלכל הסופרים קריירות מבוססות, שבחים מצד המבקרים, תרגומים וקהל קוראים מוצק. ארבעה מהם החלו את קריירת ההוצאה לאור שלהם בשנת תוויות עצמאיות ובמשך הזמן, הם שולבו בקבוצות הוצאה לאור גדולות. אף אחד מהם לא מגיע מהוצאות לאור קטנות או בינוניות, וגם לא מקטלוגים נמוכים מהמעגל הספרדי הגדול.
מבחינת ז'אנרים, הרשימה משלבת שני רומנים (מרציאנו y קמרה אובסקורה של קנון), שני כותרים של אוטופיקציה (עכשיו ובשעה y האשליות) וכרך סיפורים קצרים (הטוב והרעאלו עבודות אשר, על פי תיק הפרס עצמו, עוסקות בנושאים כגון אלימות עכשווית, זיכרון היסטורי, קשרי משפחה, צללי הפוליטיקה והגבולות בין קריאה לכתיבה.
עבור חלק מהאנליסטים, החיסרון העיקרי של רשימה זו הוא דווקא אופייה הצפוי: היא מאשרת את ההימור על ערכים בטוחים במונחים ספרותיים ומסחריים. כפי שמציין עיתונאי התרבות הקטור גונזלס, החלטת חבר השופטים "נופלת על כנה": היא מעניקה פרס לסופרים שהרלוונטיות שלהם אינה מוטלת בספק, אך היא נכשלת במינוף המומנטום של הפרס כדי ליצור מקום לקולות פחות מבוססים או לפרויקטים של הוצאה לאור הפועלים מחוץ למבנים המרכזיים.
מי מחליט: חבר מושבעים, צופים והטיות גיאוגרפיות
אופן הפעולה הפנימי של הפרס כולל שתי רמות של בחירה: סינון ראשוני המבוצע על ידי קבוצת בוררים מראש ושלב אחרון בו נשפט על ידי חבר השופטים. איינה הפקידה את הניהול הטכני של התחרות בידי חברת הפקה ייעודית, אשר הגדירה את הכללים והקימה צוות של צופים סִפְרוּתִי.
במהדורה ראשונה זו, עשרה עיתונאים ואנשי מקצוע בתחום הספרות ערכו כל אחד רשימות של עשרה כותרים, שדורגו לפי הערכתם. על סמך רשימות אלו נוצר דירוג כללי, וחמש היצירות בעלות הציון הגבוה ביותר עברו לדיון הסופי של חבר השופטים. יתר על כן, לכל חבר שופטים הייתה אפשרות להוסיף כותר אחד נוסף שלא נכלל על ידי ועדת הבחירה הראשונית.
בראש חבר השופטים עמד הסופר והעיתונאי רוזה מונטרוהיא לוותה בדמויות בולטות כמו פילאר אדון, לואיס אלברטו דה קואנקה, חוסה קרלוס לופ, חורחה פרננדס דיאז, ליילה גריריו ואלמר מנדוזה. העיתונאים והסופרים סרג'יו וילה-סנג'ואן וג'סוס גרסיה קאלרו שימשו כמזכירים. זה היה פאנל עם א רקורד מוצק בתחום הספרותי, אם כי עם נוכחות ספרדית חזקה.
הרכב קבוצת הבחירה המוקדמת היה נתון לוויכוח רב יותר. שמונה מתוך עשר משתפים פעולה ב... התקשורת הספרדיתבעוד שהשאר קשורים למוסדות תרבות באמריקה הלטינית או לעיתונות האזורית. עבור קולות כמו זה של האנליסט מרטין גומז, חלוקה זו מציגה הטיה ברורה: למרות שהפרס מוצג כהיספני אמריקאי, ה- מרכז הכבידה זו עדיין ספרד, דבר שמתבטא בעובדה שכל הכותרים שהגיעו לגמר מתפרסמים על ידי הוצאות לאור שבסיסן בשוק הספרדי.
למרות זאת, גם חבר השופטים וגם ועדת הבחירה המוקדמת יתחלפו מדי שנה, מה שלדברי עורכים כמו ג'ואן טרידה, יכול לסייע לזכייה בפרס. מגוון נקודות מבט במהלך השנים, האתגר, מתעקשים כמה מומחים, הוא שסבב זה לא רק מחדש שמות אלא גם יתורגם לייצוג מאוזן יותר בין ספרד לאמריקה הלטינית, וכולל פרופילים מ... מוציאים לאור עצמאיים, ספריות ופרויקטים עממיים.
ספרד, אמריקה הלטינית ומרכזיות ההוצאה לאור
אחד הוויכוחים החוזרים ונשנים סביב פרס איינה נוגע לממד ה"היספני-אמריקאי" האמיתי שלו. על הנייר, הטריטוריה כוללת ספרד ו-19 מדינות אמריקה הלטינית דוברות ספרדיתאבל בפועל, הבחירה למהדורה הראשונה התמקדה ביצירות שפורסמו בשוק הספרדי על ידי קבוצות גדולות עם חברות בנות בצד השני של האוקיינוס האטלנטי.
תופעה זו אינה מפתיעה למי שמכיר את שוק הספרים בשפה הספרדית. ספרד נותרה מרכז ההוצאה לאור העיקרי של האזור: היא ביתם של מטה של קונגלומרטים גדולים הוצאות לאור אלה פועלות ברחבי העולם דובר הספרדית, וחלק ניכר מהסיפורת הלטינו-אמריקאית המופצת בעולם עושה זאת באמצעות הוצאות לאור בערים כמו מדריד או ברצלונה. מציאות תעשייתית זו פירושה שסופרים רבים מאמריקה הלטינית, במוקדם או במאוחר, מחפשים הוצאה לאור ספרדית כדי להרחיב את טווח ההגעה שלהם.
הבעיה, מציינים מוכרי ספרים ומבקרים, היא שפרס המוצג כפרס פאן-היספני יכול בסופו של דבר לחזק את אסימטריות מבניות הקיימים: במקום לגלות סופרים שמתפרסמים רק בארצות מוצאם, או שמופצים בקטלוגים קטנים, המהדורה הראשונה ביססה את התפקיד המוביל של Planeta, Penguin Random House ו-Anagrama-Feltrinelli.
קולות כמו זה של מנהלת התרבות קלאודיה ניירה ברמודז מתעקשים על הצורך להציג, בקריאות עתידיות להגשת הצעות, גישה גדולה יותר רוחביות של קולות וטריטוריותיותר מבקרים, עיתונאים ועורכים מאמריקה הלטינית בתהליך הבחירה; יותר תשומת לב לקטלוגים חדשים; ומיקוד מפורש ביצירות שלא זכו לתמיכה מסחרית רבה למרות איכותן הספרותית.
כסף, יוקרה ותפקיד המגזר הציבורי
השאלה המרכזית העומדת בבסיס כמעט כל הדעות היא האם קרן של מיליון יורו הוא יכול, או מתכוון, לקנות יוקרה. השוואה לפרסים אחרים היא בלתי נמנעת: פרס סרוונטס, הפרס היוקרתי ביותר בספרות הספרדית על מפעל חיים, מוענק ב-125.000 יורו; פרס בוקר עומד על כ-50.000 פאונד; ופרס גונקור הצרפתי, דוגמה ליוקרה, מעניק סכום סמלי הקרוב לאירו אחד.
עבור אנליסטים כמו מרטין גומז, יוקרתו של פרס ספרותי אינה נבנית על ידי זריקת כסף עליו, אלא באמצעות החלטות שנשמרו לאורך זמןאילו ספרים בולטים, אילו סופרים זוכים לנראות, אילו דיונים מתעוררים סביבם. במובן זה, הפרס החדש מושק עם תשומת לב תקשורתית עצומה מובטחת, אך הוא יצטרך להוכיח בשנים הקרובות שהקריטריונים שלו חורגים מעבר לרעש הראשוני.
הסופרת וחברת השופטים רוזה מונטרו טוענת כי בהקשר הנוכחי, סכום כה גבוה היה כמעט הדרך היחידה להבטיח שפרס חדש ייכנס לפתע לשיח הציבורי. לפי טיונה, המיליון משמש כ... וו נראותמשם, האמינות תהיה תלויה בכותרים שנבחרו ובהתפתחות הפרס עצמו. מטרתו המוצהרת היא שעם הזמן, הפרס יבליט ספרים שאינם "המובנים מאליהם".
מצד שני, מבקרים כמו הסופרת כרמן דומינגו מדגישים את אופי חצי-ציבורי של איינהמבחינתה, הבעיה אינה שחברה פרטית תורמת מיליון יורו - דבר שכבר קורה עם פרס פלנטה - אלא שחברה שבבעלות רוב המדינה מקדישה סכום זה לפרס ספרותי יחיד, כאשר... פרסים לאומיים בקידום משרד התרבות הם מטפלים במספרים נמוכים בהרבה. הניגוד בין מיליון האירו שהעניקה Aena לבין 30.000 האירו שהעניק פרס הספר הלאומי הפך לאחד הטיעונים המצוטטים ביותר.
קיים גם חשד כי, עם מבצע זה, חברה ציבורית גדולה מבקשת בעיקר השפעה תקשורתיתזה עולה בקנה אחד עם אסטרטגיות תרבותיות אחרות בספרד, שבהן, על פי כמה מומחים, אירועים גדולים ובעלי פרופיל גבוה מקבלים עדיפות על פני תמיכה עקבית ב"תרבות עממית": ספריות, בתי ספר למוזיקה, מקומות קטנים, הוצאות לאור עצמאיות וחנויות ספרים, תוכניות קריאה בשכונות ומרכזי חינוך.
קידום אמיתי של קריאה או מאקרו-ספקטקל תרבותי?
רשמית, פרס Aena לנרטיב לטינו-אמריקאי מוצדק בזכות יכולתו ל לקדם יצירה ספרותיתלקדם קריאה ולחזק את הקשר בין ספרות לחברה. עם זאת, רבים מהמקצוענים שנועצו מטילים ספק בכך שהעיצוב הנוכחי הוא הכלי הטוב ביותר להשגת מטרות אלה.
בתיאוריה, הפצת עשרות אלפי עותקים של הספרים המועמדים לרשימה הקצרה דרך שדות תעופה, ספריות ומרכזי חינוך אמורה לעודד קוראים חדשים לעסוק בסיפורת עכשווית בשפה הספרדית. עם זאת, מוכרי ספרים כמו פאקו גויאנס מזהירים כי להרוות את השוק עם קומץ כותרים שכבר עברו אימות על ידי קבוצות גדולות, ייתכן שזה לא יתורגם לעלייה ממשית בהרגלי הקריאה, אלא לחיזוק של הדינמיקה המסחרית הקיימת.
העיתונאי הקטור גונזלס מעלה נקודה דומה כשהוא שואל האם הצפת חנויות ספרים ושדות תעופה בעותקים של יצירות שכבר פורסמו "מקדמת קריאה ואיכות" או פשוט מחזקת את ההימורים על הוצאה לאור בטוחה. לדעתו, אם המטרה האמיתית היא לגוון את התפוצה הספרותית, ניתן להקצות חלק מהמשאבים ל... פתח את הפוקוס: לתמוך בהוצאות לאור עצמאיות, לתרגם לשפות אחרות, לקדם ביקורת ייעודית או לממן פרויקטים המקרבים את הקריאה לשכבות פחות מוגשות באוכלוסייה.
בינתיים, חלק מהמשקיפים משווים את סכום הפרס להשקעות אחרות בעלות השפעה ישירה פוטנציאלית: ספריות בשדות תעופהחדרי קריאה קבועים, תוכניות מענקים לסופרים או תמיכה מבנית ברשת הספריות הציבוריות הן כולן דוגמאות ליוזמות כאלה. תוך הכרה בערכו של פרס משמעותי, עולה השאלה האם זה מידתי להקדיש מיליון יורו מדי שנה לאדם בודד בהקשר שבו פרויקטים תרבותיים רבים שורדים בתקציבים מינימליים.
תגובתה של Aena היא שהחברה כבר מקצה כספים למוסדות תרבותיים וחברתיים אחרים, ושהפרס הוא חלק ממערכת רחבה יותר של פעילויות אחריות חברתית תאגידית. למרות זאת, השאלה נותרת בעינה: איזה מודל של מדיניות תרבותית היא מקבלת עדיפות כאשר המחווה הבולטת ביותר היא פרס עם מספרי שיא.
התאמות ממתינות: גיוון, קולות עצמאיים וקולות חדשים
למרות הביקורת, ישנה הסכמה רחבה בנושא אחד: כמעט כל בעלי העניין שנועצו שוקלים זה חיובי שצצים פרסים חדשים. היצירות שפורסמו והתפוצה המוגברת של ספרים בספרדית הן דאגות מרכזיות. איש אינו מטיל ספק באיכות הספרותית של חמשת המועמדים הסופיים או ביתרונות של בתי ההוצאה לאור המוציאים אותם לאור. הדיון מתמקד, במקום זאת, באופן שבו הפרס יוכל להתפתח כך שהשפעתו תתרחב מעבר למופע הראשוני.
בין ההצעות החוזרות על עצמן בתדירות הגבוהה ביותר, בולטות מספר קווי התאמה. מצד אחד, יש דרישה ל... גיוון גיאוגרפי גדול יותר בקרב האנשים המעורבים בבחירה המוקדמת ובחבר המושבעים, כך שנקודת המבט שלהם לא תושפע במידה רבה ממה שפורסם ונסקר בספרד. הכללת מבקרים, עורכים ומוכרי ספרים ממדינות שונות באמריקה הלטינית יכולה לסייע בזיהוי יצירות שכיום אינן זוכות לתשומת לב במרכז ספרד.
מצד שני, מוגשת בקשה פתיחות כלפי מו"לים עצמאייםהן בספרד והן באמריקה הלטינית, רבים מהסופרים הוותיקים של ימינו החלו את דרכם בבתי הוצאה לאור קטנים שלקחו סיכונים ללא ערבויות מסחריות. הכללת פרויקטים אלה ברשימה המקוצרת תהיה עקבית עם המטרה המוצהרת של "קידום גיוון ספרותי" ויכולה להקל על התפיסה שהפרס תומך רק בקונגלומרטים גדולים של הוצאה לאור.
הצורך להשקיע ב קולות חדשיםמבלי לזנוח שמות מבוססים. מספר מומחים מציעים להקדיש חלק מהתשומת לב - אפילו את הקרן הכספית או את תוכנית הרכישה - לסופרים פחות מוכרים, או ליצור קטגוריות או תוכניות מקבילות לתמיכה ביצירות ראשונות באיכות ספרותית גבוהה, גם אם אינן זכאיות לפרס הראשי של מיליון אירו.
לבסוף, יש הרואים במהדורה הראשונה הזו מעין "מעבדה": ניסוי בקנה מידה גדול שמוביל בהכרח לחוסר איזון. אם המארגנים ישלבו את הביקורות ויעבדו את הפורמט במהדורות עתידיות, הפרס יוכל לצבור עקביות ולגיטימציה. אך אם המבנה יישאר ללא שינוי וימשיך להסתובב סביב אותם מעגלים מסחריים, התפיסה שמדובר בעיקר ב... אירוע תמונת מאקרו יהיה קשה להפיג.
פרס בתוך ציפייה ובחינה
ככל שמתקרב תאריך ההכרזה והספקולציות לגבי מי יזכה הביתה במיליון האירו גוברות, פרס אנאה הראשון לנרטיב לטינו-אמריקאי הפך לשיקוף של המתחים המשפיעים כיום על תרבות הספר בספרד ובשאר העולם דובר הספרדית. הוא מאחד את רצון להכרה לספרות בשפה הספרדית, להיגיון של קבוצות הוצאה לאור גדולות, למשקל המימון הציבורי לתרבות ולחיפוש אחר נוסחאות שבאמת יגדילו את מספר הקוראים.
היוזמה מגיעה בתקופה של זלזול מסוים במדעי הרוח ולחץ גובר על כל פרויקט תרבותי להצדיק את קיומו מבחינת השפעה כמותיתבהקשר זה, פרס של מיליון דולר הוא בולט כאחד, אך גם לא נוח: הוא מדגיש את הרעיון שערכו של ספר ניתן למדוד ביורו, תוך פתיחת הדיון מחדש על מה שאנו מבינים ביוקרה, במדיניות תרבותית אחראית ובקידום אמיתי של קריאה.
עתידו של פרס איינה יהיה תלוי פחות בגודל כספי הפרס ויותר בהחלטות שיתקבלו מעתה והלאה: אילו יצירות ייבחרו, כיצד מגוון הקולות מורחב, כיצד חנויות ספרים, ספריות ופרויקטים עצמאיים מעורבים, ובאיזו מידה הארגון מקבל ביקורת כאמצעי. הזדמנות להסתגלות ולא רק כרעש רקע. האם הפרס יקבע את עצמו כנקודת ייחוס מכובדת בעולם דובר הספרדית או יישאר מוגדר בעיקר על ידי הדמות שהפיכה אותו למפורסם מהיום הראשון, תלוי בכך.
