פינת הבדידות
פינת הבדידות הוא אוסף שירים שנכתב על ידי הסופר אנטוניו מורנו בורגו, המציג את עצמו תחת השם הבדוי Toni Emebé. העבודה יצאה לאור ב-27 ביולי 2004 בהוצאת מיקאלילי. בספרות העכשווית, יותר ויותר סופרים מעזים לחקור רגשות אוניברסליים כמו ריקנות וחיפוש אחר משמעות.
בהקשר הזה, פינת הבדידות מאת Toni Emebé היא דוגמה בולטת למספר טרנדים עכשוויים, כגון השתמש בשפה פואטית נאיבית ותוותר על כמה סימני פיסוק - אפילו שימוש לרעה בהם בהזדמנויות -. זה האחרון, במקרים רבים, מלווה בדרך כלל בתירוץ ש"שירה היא חופשית". בולטת גם פשטות הטקסט, הגובלת בכשל ברור בשימוש במשאבים. מאז יציאתו לאור, הספר לא זכה לביקורות או ביקורת.
ניתוח של כמה שירים הכלולים ב פינת הבדידות
"עם אישה נהדרת / עם אופי נהדר"
למרות שקשה להאמין, זה היה נפלא.
הרגע שביליתי בהתחלה איתך,
התייחסת אלי ואמרת בחומרה, אפילו בגאווה,
ולא במקום להרגיש מושפל, להיפך, נענש בעדינות
כל כך כעסת עליי,
שלא יכולת לסבול את זה יותר והלכת,
בלי לחשוב על זה, הלכתי אחריך כדי להחזיר אותך,
וכשהבנת שאני לידך, הסתכלת עלי בבוז והלכת.
אבל ההתעקשות שלי הייתה עדיפה,
לא ויתרתי והתגרתי בך
לא יכולתי לתת לאישה להפסיד
עם אופי וכנות בפנים
מרחוק סימנתי לך לבוא איתי, ואפילו התחננתי בפניך.
אתה לא יודע את הסיפוק שהרגשתי
כשבאתי וראיתי אותך לידי
זה היה כאילו הגוף שלי פלש עונג.
ונכון שכך היה, ליוותה אותו אשה גדולה
את הרגעים האלה אסור היה לשכוח.
ועוד יותר מכך כאשר אנו מפרידים את עצמנו מאנשים.
להיות ביחד רק אתה ואני
כדי שתוכלו ליהנות מהחברה שלכם
אנליזה
לפני כן, יש לשים לב שכדי לציין את הפסוקים הלבנים של האמנות המינורית ישמש המקף (-) ולבעלי האמנות העיקרית ישמשו השורות (-).
השיר בנוי בחמישה בתים של אמנות מרכזית שאינם עוקבים אחר תבנית קבועה מבחינת מידותיהם (4 רביעיות וחמישייה אחת) עם פסוקים במטר משתנה הנעים בין הבנות הנדקאז ליותר מעשרים הברות.
השימוש באותיות גדולות בתחילת כל פסוק והיעדר נקודות מותיר אותו מעט חסר טעם. זה האחרון מתגבר על ידי העובדה שלא פוסלים לחלוטין על סימני פיסוק, שכן יש פסיקים.
מהטיפול בחרוזים (א— א — / AABB / ABBA / ABBAA / ABBA) והאדישות לשימוש באסוננסים ובעיצורים, ניתן להסיק שני דברים: שקיים חוסר ידע בשימוש הנכון ב- צורות פואטיות קלאסיות או שהכותב ביקש להפריע.
באשר לנושא, הוא נפוץ: אהבה ושברון לב. לגבי ההתפתחות השירית אפשר לומר שהיא דלה, היא לא מתעמקת במטאפורה או בדימויים, האירועים פשוט מתרחשים בכל פסוק ונישאים לעבר חריזה מאולצת.
"יוn עונג, אשליהU»
זה יפה מה שהרגשתי בעיניך
תענוג, אשליה, רווחה
לאחר זמן קצר כאילו על ידי מגנטיות
העברת אותי לצדך
אני לא זוכר אם זה הייתי אני
או שזה שהפכת אותי
ואני כל כך שמחתי באותו רגע
רציתי לעצור את הזמן
אבל אין לי כוחות
רק האלים עושים את הדברים האלה
כמוך, אלת האהבה
שלכמה רגעים השתלטת על ליבי
אנליזה
שיר זה מורכב משלוש רביעיות לירה. כלומר, הם בתים מעורבים מבחינת המטר שלהם - פסוקים של אמנות עיקרית מעורבים עם פסוקים של אמנות מינורית. החרוז שלו הוא א"א - - / - - א א / א א ב ב; מה שמציין אי הגשה לשום טופס ידוע.
עדיין פוסלים על סימני פיסוק בכריתות, אבל יש פסיקים בפסוקים המצדיקים זאת ("תענוג, אשליה, רווחה"). האותיות הגדולות בתחילת כל פסוק נמשכות. הנושא: אהבה והפיכת רגעי רווחה והנאה להימשך.
עדיין אין טיפול פואטי בולט מבחינת משאבים, מלבד ההשוואה של המוזה לאלה.
"אמא ואישה"
מה עוד הייתי רוצה:
לראות אותך מחזיק את היד שלך
מהאישה שאני הכי אוהב
מה עוד הייתי רוצה:
מחייך ובומבסטי
עם האישה האלגנטית ההיא
מה עוד הייתי רוצה:
שהייתם חברים
גם וגם לעשות חברים טובים
מה עוד הייתי רוצה:
אוהב אחד ואוהב את השני
כך תנוח הנשמה השבורה שלי
מה עוד הייתי רוצה:
שיהיה שלום ושלווה
ומעל הכל אהבה וכנות
מה עוד הייתי רוצה:
מאשר לעזוב את העבר האבסורדי
למצוא עתיד ישר
מה עוד הייתי רוצה…
להיות מסוגל להגיד את זה לאמא שלך
עכשיו אישה שאוהבת אותי
מה עוד הייתי רוצה…
אנליזה
שיר זה מורכב מ-6 טרצטים לירה ורביעיית לירה סוגרת. החריזה שלו היא – bb / – ב ב /- bb / – ב ב / – BB / – BB / a B b a. במקרה זה, ניתן לראות תבנית חריזה ברורה בלירה טרצטים (- bb) המשתנה רק במטר של פסוקים מסוימים. כמו כן, יש לשים לב שהפסוקים הריקים, בתורם, מתחרזים זה עם זה ושהם אותו פסוק שבתורו הוא המוטיב הפואטי ("מה הייתי רוצה יותר").
הנושא המרכזי הוא געגוע.
חוסר המבטא ב"Que" של חוט השני גורם לרעש, וכך גם השימוש בארבע ואפילו חמש נקודות ברצף, סימנים שאינם קיימים בשפתנו, אם כי ניתן להסיק שהם רצו להשתמש בשלושת הידועים (...).
מסקנות כלליות
פינת הבדידות, ברור שזה אוסף שירים נאיבי. ניתן להסיק שלמחבר לא היה עורך שילווה אותו, ואם כן, סביר להניח שהמחבר ביקש לכבד את מה שכתב, ומכאן נוכחותן הבולטת של טעויות דקדוקיות לאורך היצירה.
זהו טקסט קל לקריאה ורדוד. זה מוזר - וגם מסקרן - שלא נמצא מידע רלוונטי על המחבר, מעבר לשמו ולשמו הבדוי.
שירים נוספים המצויים בפינת הבדידות
"המבט שלו מדבר"
המבט שלו מדבר,
הם שרים את התנועות שלהם
ויש לו רגשות,
מה שהוא מתאר בעקבותיו
בין לבן לקינמון,
זה מסוגל לזעזע
וכדי לבדר אותך
ובכן, הוא כולו שולל אותך
הוא פשוט כזה
עדין וכנה,
אולי בגלל זה אני אוהב את זה
ואי אפשר למחוק את זה מהמוח שלי:
שיום אחד זה ייעלם
למקום אחר לנוח בו,
אבל אני תמיד צריך לזכור
כמה שמחתי ואהיה,
הכלב שלי.
"אני אבלע את הנשיקות שלך"
אני אבלע את הנשיקות שלך,
אני יורק את אהבתך,
כדי להסיר את הכאב
שסמרת בעצמותי
בקושי, אני זז בלי כאב,
ובכן, עם קביים אני חייב ללכת,
כדי לראות אם אני יכול להתאפק
עד שאמצא אהבה אחרת.
אני אפנק את הבדידות שלי,
אני אחיה בחברה שלך,
לשכוח יום אחד
שהיית הרשע שלי
ואני מקווה שאהבתך שוכחת אותי,
למרות כאב הלב
גם בלי סיבה,
בקרוב הוא נפרד.
"נורמות מבוססות"
הם סטנדרטים מבוססים
בנות שונאות אותם
גברים מעריצים אותם
אם אתה יוצא מהארון
היזהר עם רוסריו
הם סטנדרטים מבוססים
אם אתה משתכר
תיזהר עם הילדה שלך
הם סטנדרטים מבוססים
אם אתה בוכה כי אתה לא מרוצה
היזהר גבירותיי
הם סטנדרטים מבוססים
אם בא לך לשיר
היזהר עם פילאר
הם סטנדרטים מבוססים
ובסוף החוקים
אני מתמרן אותם
ואני מלמד אותם סובלנות
עם יותר קפדנות
איזו יהירות
הם סטנדרטים מבוססים
"אני רוצה למצוא קן"
אני אישית מאוד מתרגש
במציאת קן
יהי רצון שזה ייתן לנו חום, יגן עלינו וישמור אותנו מאוחדים,
אחרת, אם זה לא היה כך, שלנו היה הולך לאיבוד בעבר
ואלה אינם זמנים לבוז
אהבות שבאמת אוהבות אחת את השנייה
זה רק להיות ביחד, כדי שנוכל ללטף...
ובכן, לא בכדי, אנחנו מבוגרים והבגרות מאחורינו
במילים אחרות, עכשיו הגיע הזמן לאהוב;
להפסיק עם שטויות
תשכח מהפנטזיות
ולא צריך להישבר, להתחיל מחדש
אם אנחנו מבוגרים נצטרך להוכיח זאת,
עם יכולת, גאווה ואם אפשר יהירות
אבל למה אנחנו לא צריכים לשים לב
הוויכוחים הם ששוברים את הידידות שלנו
"איזה דברים יש לגורל"
אילו דברים יש לגורל?
מסתבר שאני הולך לגן
כיף לחפש אותך ללא הצלחה
אחר כך אני משנה מקום וסוף סוף מוצא אותך
הרגשתי שמחה עצומה,
ובכן ראיתי אותך שמח ומלווה
ואת לבשת שמלה יפה
מצד שני, כשראית אותי, עמדת במקום
אני מניח, לא ציפית לראות אותי;
אבל היה לי מזל גדול,
ובכן, ראיתי אותך ועוד אישה.
זה תמיד היה בראש שלי...
"ג'ונטו אטי"
איתך הכרתי אהבה
העושר שאנחנו יכולים לתת לעצמנו
כמות התשוקה לבזבז
רק בשבילך
ובכן אתה התשוקה שלי
בדיוק כמו שאתה בשבילי
וגם: הכלא שלי.
למרות שאני לא יודע איך להוכיח
מה שהיית רוצה
ואתה לא יודע איך לחכות
תן ליום חדש לבוא.
לפעמים, ישן,
אני חושב שאני רואה אותך לידי
ואני מתבזבז
על כל אהבתי שניתנה.