בין ראיונות לאירועים ציבוריים, עבדאלראזק גורנה הגיע לספרד כדי להציג את הרומן החדש שלו, "דרך ארוכה", בהוצאת סלמנדרה. הביקור התאפיין בעניין תקשורתי ובנינוחות האופיינית לו כשדיבר על תהליך הספרות שלו ומולדתו זנזיבר.
המסלול כולל פגישות עם קוראים בברצלונה ובמדריד ואת טקס ההכתרה כ Doctor honoris causa מאוניברסיטת ליידה (UdL), שקדם לו כנס אקדמי שהתמקד בעבודתו ובזיכרון מזרח אפריקה. כל זה התרחש במקביל להכרזה על החדש פרס נובל לספרות ללסלו קרשנהורקאי, אותו בירך הסופר הטנזני ללא סייג.
סיור עם מבטא אקדמי
בברצלונה, הסופר דיבר עם התקשורת באווירה רגועה כדי להסביר את צירי "דרך ארוכה" ותוקפו. במקביל, בליידה, פרופסור אסתר פוג'ולראס הציגה קריאה ביקורתית של הנרטיב שלו, תוך הדגשת כיצד היסטוריה, זיכרון ותשוקה שזורים ברומנים שלו.
טקס הענקת הכבוד מכיר בקריירה שהאירה בקפדנות את החיכוכים בין תרבויות ועקירות כפויות, דבר שבגורנה נובע מניסיון, אך גם מ... מבט ספרותי מפוכח ואמפתי.
"דרך ארוכה": דמויות ועלילה
הרומן החדש ממקם את הקורא ב טנזניה וזנזיבר במהלך שנות ה-90, בעוד פרקים מעשורים קודמים מהדהדים. הסיפור עוקב אחר חברותם וחוויות חייהם של שלושה צעירים מרקעים שונים - כרים, פאוזיה ובדר - אשר עושים את צעדיהם הראשונים בעולם אהבה, עבודה ואבהות.
כרים, משכיל ושאפתן, חוזר הביתה מלא ציפיות; פאוזיה שואף להיות מורה למרות ה... חוסר רצון משפחתיובדר, שגדל כמשרת וללא גישה לבית הספר, מתמודד עם הסטיגמה והאשמה שמטלטלת אותו עד עמקי נשמתו. עברה של רעיה, אמו של כרים, פותח חוט דרמטי שמחבר החלטות כואבות והשלכותיהן.
הטון של הסיפור מעורר רגישות קלאסית, קשובה לפרטים היומיומיים שמעצבים אותנו. כבר מההתחלה, הספר משתמש בתמונת חתונה בלתי צפויה כדי לרתק את הקורא ו... הפעילו את הדמיון כבר מהשורה הראשונה.
חינוך, אי שוויון ו"קלפי" החיים
אחד החוטים המרכזיים הוא ה- חינוך כמנוף (או מחסום) לניידותכרים נהנה מקריירה אקדמית שנראה כי היא מקללת את דרכו; פאוזיה נתקלת בתקרה שאינה רק זכוכית, אלא גם תרבותית; ובדר לומד ברחוב, מהספרים שנופלים לידיו וממה שהוא שומע ברדיו. הרומן שואל מה אנחנו עושים עם... הקלפים שחולקו לנו, ואיך לנהל משא ומתן על עתיד כאשר נקודת המוצא כל כך לא שוויונית.
גורנה, שנוצרה בין מסורת בעל פה והאזנה, משחזר את הזרם שמערבב סיפורי משפחה, שמועות וחדשות רדיו ליצירת פסיפס של אמיתות חלקיות. זיכרון מקוטע זה, שתמיד משאיר אזורים אפלים, תומך בדילמות של דמויות המאמינות שהן מתקדמות, אך כבדות את נטל מה שירשו.
פוסט-קולוניאליזם והשפעת התיירות
העבודה מסתכלת ישר אל הדים של הדומיננטיות האירופית במזרח אפריקה והשינוי העכשווי שהביאה הגלובליזציה. בזנזיבר, תיירות המונית יחסית לאחרונה שינתה נופים, כלכלות ומקצבים יומיומיים. הרומן אינו מצמצם תופעה זו לתווית אחת: כפי שקרה עם הקולוניאליזם, ישנן דרכים רבות להגיע ולהשפיע, וכל אחד מהם משאיר את עקבותיו.
ללא רצינות, הספר מראה כיצד שינויים גלובליים משנים ציפיות, רגשות והזדמנויות, וכיצד, למרות הכל, קשרים אישיים יכולים לתמוך באלה שנותרו בשוליים.
כתיבה לאחר פרס נובל: אומנות, זמן וסבלנות
הכרה בינלאומית קטעה זמנית את לוח הזמנים של הכתיבה - כשהוא כבר כתב חלק מהרומן - אך לא את השיטה. גורנה מתעקש שעבודתו מבוססת על עבור משפט אחר משפט, שפר את הרעיונות ובדקו את הדופק של השלםהוא לא כותב כשהמדליה שלו על השולחן; הוא כותב כשאוזנו דבוקה לטקסט.
חזרה ל"דרך ארוכה" דרשה מרחק ואנרגיה מחודשת, עד שהבין שהסיפור עדיין חי. כשנשאל על הלחץ של הפרס, עונה המחבר שהאתגר תמיד זהה: למצוא את הצורה המתאימה לכל סיפור, גם אם זה אומר לזנוח התחלות או לשנות כיוון.
אפריקה היום: אפשרויות ופצעים פתוחים
ממקום מגוריו בבריטניה, גורנה צופה ביבשת של מקצבים וסיפורים מרוביםישנם אזורים בעלי פוטנציאל צמיחה (כגון חלקים מדרום, צפון ומזרח אפריקה) ואחרים שממשיכים לסבול מההשלכות הקשות של העבר, עם סכסוכים מושרשים שקשה לפתור.
בתרחיש הגיאופוליטי הנוכחי, האבחנה שלו זהירה: התערבותן של מעצמות גדולות וחברות רב-לאומיות אינה חדשה, ולעת עתה, לא רואה הבדלים מהותיים בנוגע לאופן שבו הם עיצבו את חייהן של מדינות אפריקה בתקופות אחרות. דיבור על שינויים אמיתיים ידרוש זמן וייתכן שידרוש תוצאות.
קרשנהורקאי, זוכה פרס נובל של השנה
במקביל לסיבוב ההופעות שלו, יצא האלבום החדש פרס נובל לספרות עבור לסלו קרשנהורקאיגורנה, מבלי לעשות ניבויים, חגג את ההחלטה והיה מוכן לברך את הזוכה. שוב, הוא הבהיר כי סדר העדיפויות שלו נשאר עם הסדנה: הביטוי המדויק, הדמות החיה והסיפור הנושם.
עם "דרך ארוכה", מחבר הספרים "גן עדן", "על הים", "החיים שאחרי" ו"העריק" מוסיף סיפור רחב ושליו על... חברות, אחריות וזיכרון בסביבה המשתנה במהירות. אלו שייגשו לדפים אלה יגלו סיפורת מרגשת עמוקות, קשובה לאנושות ולתקופה בה אנו חיים.
