סופרות פמיניסטיות

סופרות פמיניסטיות

לאורך ההיסטוריה, נשים רבות הקדישו את עצמן לכתיבה . אך הן עשו זאת בדרכים שונות, ונתנו לנשים את מקומן הראוי. זו הסיבה שאנו יכולים למצוא סופרות פמיניסטיות לא רק בימינו, אלא גם במבט לאחור.

רוצים לדעת כמה שמות של סופרות פמיניסטיות ומה הן עשו? ובכן, ריכזנו רשימה של כמה מהן (למעשה, יש עוד רבות).

סופרות פמיניסטיות שכדאי להכיר ולקרוא

לנקוב בשמות של כל אחת ואחת מהכותבות הפמיניסטיות כאן יהיה יותר מדי, כי יש כל כך הרבה. אבל התמקדנו בכמה מהם שאנחנו יכולים לראות בהם ייצוגיים יותר. אם יש לכם שמות נוספים, אל תהססו להשאיר אותם בתגובות.

סימון דה בובואר

סימון דה בובואר

סופרת זו, שנולדה ב-1908 ונפטרה ב-1986, הייתה אחת מאלה שהקדישו את חייה לתנועה הפמיניסטית. עבורה, קידום זכויות נשים היה בעל חשיבות עליונה, וזה בא לידי ביטוי בספרה "המין השני".

ניתן למצוא בו טענה בעד שוויון בני אדם, ללא קשר למין שהם בעלי. בנוסף, הוא מנתח נשים בחברות מערביות.

איזבל איינדה

איינדה קצת יותר מודרנית, אבל היא כותבת כבר שנים רבות. כמעט בכל יצירותיה, הדמות הנשית תופסת את מרכז הבמה, וזאת משום שמתחת לרומנים האלה יש מסר פמיניסטי.

כמה דוגמאות? בית הרוחות או אינס של נשמתי.

צ'יממנדה נגוזי אדיצ'י

בספרה, "כולנו צריכים להיות פמיניסטיות", סופרת ניגרית זו מדברת על הסיבות לכך שסקסיזם מזיק לנשים , ואפילו לגברים עצמם.

היא דוגלת בעולם טוב יותר שבו אנשים עובדים ללא אפליה מגדרית.

וירג'יניה וולף

אנו חוזרים אחורה בזמן כדי להחזיר את וירג'יניה וולף, שחיה בין השנים 1882 ל-1941. היא אחת הסופרות הגדולות של המאה ה-20 ובאחד מספריה, "חדר משלך", היא הבהירה את עמדתה כלפי נשים, שכן הן תמיד חיו ברקע בהשוואה לגברים.

עם זאת, בספר היא מספרת את מאבקן של נשים לצאת מהרקע הזה. מעל לכל, הוא מתמקד בעצמאות כלכלית ואישית כאחד.

מרגרט אטווד

מרגרט אטווד

שמה אולי לא מעורר בכם ספקות. אבל אם נזכיר את "סיפורה של שפחה", זה משנה את המצב. היא הסופרת, סופרת קנדית, שבאמצעות ספרה מראה כיצד נשים נדחקות לרקע , עד כדי כך שהן נחשבות יותר לחפצים או כחיות מחמד מאשר לבני אדם. אבל מתרחשת גם מהפכה שמשנה הכל.

נוריה ולרה

נוריה היא עיתונאית ואשת אקדמיה, ואחד מספריה, "פמיניזם למתחילים", מספק לנו מדריך לפתרון הספקות שמעוררת תנועה זו והסיבה לניהול המאבק הפמיניסטי.

בתולה דספנטס

היא היוצרת של תיאוריית קינג קונג, המופיעה בספרה אני לא רוצה שיסתום את הפה.

זהו למעשה מאמר שבו, תוך שימוש בניסיונה, היא מדברת על נושאים שנויים במחלוקת כמו פורנוגרפיה, זנות ואמהות.

סירי הוסטווד

הסופר האמריקאי הזה כתב יצירות בולטות וסקרניות, כמו קיץ ללא גברים או עולם מסנוור.

היא פמיניסטית ועבודותיה תומכות בתפקידן של נשים על פני זה של גברים.

אליקס קייטס שולמן

פעילה זו הצליחה לדבר על נושאים חשובים מאוד לנשים, אך בו זמנית שנויים במחלוקת : הטרדה במקום העבודה, אונס, אי שוויון במקום העבודה... היא מתייחסת לכולם בספרה "זיכרונותיה של מלכת השיבה הביתה לשעבר", שם היא מדברת על אישה צעירה שזה עתה מלאו לה 18 ומגלה את החיים, את הטוב והרע כאחד.

ורוניקה זומלאקרגאי

מחברת זו, בספרה מסביב לעולם ב-15 נשים, מזמינה אותנו להרהר ולראות, בעיני 15 גיבורות, כיצד מובנת החברה.

זה בהשראת הנשים שפגשה לאורך הקריירה שלה כעיתונאית ומגישה.

סנדרה סבטס

בטח אתם מכירים אותה מהמדור שיש לעיתונאית הזו באל אינטרמדיו, שם היא מראיינת נשים ואישים גדולים הקשורים לפמיניזם.

מה שאולי לא ידעתם הוא שיש לה גם ספר, "הילחמי כמו ילדה", שבו היא מספרת את סיפוריהן של נשים שנאלצו להילחם כדי שנשים יקבלו את מה שיש להן עכשיו.

עמארנה מילר

סופרת זו משכה תשומת לב רבה עם ספרה, "בתולות, נשים, אוהבים וזונות". הספר בוחן את טבען של נשים ואת נשיותן לאורך ההיסטוריה. אך הוא גם בוחן כיצד החברה רואה נשים, מה מצופה מהן, וכיצד עלינו להשתחרר מתוויות כדי להראות את עצמנו כפי שאנחנו באמת.

נקודה בעד היא שהוא עוסק בנושאים מודרניים יותר כמו עובדת "הגבר הפמיניסטי" או "הגבריות החדשה".

איזבל טוטון

מבין סופרות פמיניסטיות, אנו ממליצים על איזבל טוטון על ספרה "אינטרסאס", שבו היא אוספת את דעותיהן של 20 סופרות כדי שיוכלו לשתף את דעתן, האם הן רואות שוויון במקצוע שלהן וכו'.

שמות כמו מרתה צאנז, רמדיוס זפרא, שרה מסה או נטליה קררו הם חלק מהסופרים שתמצאו.

ארלי ר הוכשילד

ארלי ר הוכשילד

סופרת זו מדברת על האישה העובדת. אבל לא רק במקום העבודה, אלא גם בבית. ספרה, "המשמרת הכפולה", מראה כיצד נשים לא רק צריכות לעבוד ולתפקד בשוק העבודה, דבר שמשחרר אותן משום שהן חופשיות לעבוד, אלא גם לשלב זאת עם עבודה אחרת, של "שפחה", שכן הן אלו שדואגות לבית, לאוכל, לעבודות הבית, לילדים... עד כדי בחינת מושג חדש, של "המשרתת".

עדה קסטלס

גם אם אנחנו לא רוצים, עם השנים אנחנו מעתיקים כמה היבטים של האמהות שלנו, בין אם הם הרגלים, אמונות, תחביבים... ושכשהייתם קטנים יכולת לבקר אותם. עם זאת, לדפוסים האלה יש סיבה להיותם.

וזה מה שהסופרת מתייחסת אליו בספרה "אמא". בסגנון רומן, היא מנסה לקרב את דמותה הפחות מוכרת של "אמא" לבנותיה כדי שיבינו שהיא הייתה בדיוק כמו שהן עכשיו.

האם את מכירה עוד כותבות פמיניסטיות שאת ממליצה עליהן?


הוסף כמקור מועדף בגוגל