בית החרושת לנבלות (סלמנדרה, 2022) היא יצירה רומנית ענקית בת כמעט 1000 עמודים של הרחבה. מחברו סוקר בו כמה מהאירועים הטרנסצנדנטליים והאישיים ביותר של מלחמת העולם השנייה באמצעות דמותו המספרת, קויה סולם.
כריס קראוס רצה להוכיח למשפחתו הלא מאמינה שסבו היה חבר ב-SS הנאצי. בשביל זה עשה עבודת מחקר וכתב חיבור שבסופו של דבר הפך לרומן בזכות פניותיו הגדולות של המחבר. זו יצירה בדיונית מאוד עובדת וזהירה, טיול שלם למלחמת העולם השנייה.
מפעל הנבלה: מסע למלחמת העולם השנייה
קוג'ה סולם והתדמית הנאצית
קויה סולם הוא דמות נדירה. אפשר לומר שזה מוזר ועם חיים פחות מעניינים. ב-1974, בבית חולים בבוואריה, וכדור מוטבע בראשו, הוא מתחיל לספר את סיפורו, כזה שחוזר הרבה זמן אחורה.. בן שיחו הוא פציפיסט צעיר בשם בסטי, בעוד שסולם היה מרגל לשעבר בשירות משרד ההגנה של הרייך. כן, סולם היה סוכן נאצי, שגם אחיו הוברט היה חבר ב-SS. האידיאולוגיה הנאצית חלחלה באחיו הרבה יותר להט מאשר בו. עם זאת, קשה להצדיק דמות כמו קויה סולם. אבל הקריינות נמדדת בו ודמותו, הפתוחה, הגחמנית ומקסימה למדי, מקשה עליו לסווג ולכייל.
לא ניתן להצדיק הרבה מהדברים שהוא עשה, אבל אפשר להבין אותם לפי הזמן וההקשר. או שזה מה שכריס קראוס מנסה לעשות, מנסה לא להיות סנטימנטלי. להזכיר לעצמך את זה לדמותו של סולם יש הרבה מסבא של המחבר, שנודע לו כי קרוב משפחתו היה סוכן של הארגון הנאצי Schutzstaffel (SS).
האירוע הבלתי צפוי הזה יכול היה להשפיע עליו מאוד בשל מערכת היחסים הקרובה שהיה לו עמו. יתר על כן, שם הרומן, בית החרושת לנבלות, מציג את הרעיון שהסופר רוצה להעביר על דמותו, זו של נבל, ולא זו של פושע. כך גם לגבי רבים אחרים שהשתתפו בתנועה הנאצית. כי הרומן מראה מה קרה, לאחר סיום המלחמה, עם הסוכנים הללו שהיו מעורבים וקידמו, לפחות במעשיהם, רעיונות נאציים. ובשביל זה מסתמך המחבר על חוש ההומור שלו, אולי בגלל האתגר שהוא כרוך בו. להלבין התמונה של חלק מהאנשים האלה.
רומן מאוד אישי
בית החרושת לנבלות זהו ספר שמגיע רחוק בזכות אורכו והעוצמה שבה מסופרים האירועים. זהו סיפור מלא בתככים שמרתקים את הקורא בכל עמוד חדש. המעניין ביותר, ובו בזמן המדהים, הוא הסיפור האמיתי שניתן להסתיר בעלילה. רומן בדיוני המשמש לספר קרבות משפחתיים וכרוניקה מצוינת של מלחמת העולם השנייה. לרומן יש, בתורו, יצירה אורקולית, כמו סדרה או סרט אגדי גדול.. מה שלא גורע כלל מאיכות הסיפור או העניין הספרותי של רומן טוב. אולי תצליח לכבוש את הטוב משני העולמות.
הקצב סנסציוני, אופייני לרומן אפי מסובב היטב ובקונטקסטואלי. בנוסף להתפארות ההיסטורית, זהו רומן מאוד אישי בגלל איך שהוא התחיל, בחיפוש אחר האמת בדמותו של סבו של המחבר. הדמויות אניגמטיות ו יכולת הטרנספורמציה והמטמורפוזה של כמה מהם עולה על דמיונו של הקורא. במיוחד אם נזכור את הגיבור, שהוא נאצי, גם אם הוא לא משוכנע או מעריץ של הרעיונות האלה.
מסקנות
בית החרושת לנבלות היא כרוניקה משפחתית המתארת את שנות המאה הקודמת וברלוונטיות מיוחדת את אירועי מלחמת העולם השנייה והשנים הבאות. ממיטת בית חולים, הנבל קוג'ה סולם, מספר בצורה מרגשת סיפור רוחבי המכסה כמה תרחישים ומדינות לאורך כמעט 1000 העמודים שלה. זהו ספר שחוצה גם ז'אנרים ומתובל בהומור, גבורה, אהבה, מרגלים, פוליטיקה והיסטוריה. יש להזכיר במיוחד את עבודת התחקיר של המחבר, אשר יחד עם כושר ההמצאה הנרטיבי שלו, תוכל לרתק את הקוראים התובעניים ביותר.
על המחבר
כריס קראוס נולד בגטינגן (גרמניה) ב-1963.. הוא יוצר קולנוע שעבד כתסריטאי קולנוע ובמאי. הוא התאמן באקדמיה הגרמנית לקולנוע וטלוויזיה בברלין (DFFB). הסרטים שלו בולטים זכוכית התנפצה (2003), ארבע דקות (2006), הפרחים של פעם (2016), והיצירה הדוקומנטרית רוזקינדר (2012). עם זאת, הוא טיפח את כתיבתו גם בתחום הספרות ו פרסם את ספרו הראשון ב-2002. בית החרושת לנבלות זהו הרומן השלישי מתוך ארבעה שכתב המחבר עד כה.