מנואל אלטולאגייר ואמיליו פראדוס. משוררים אחרים בני 27

מיגל אלטולאגייר ואמיליו פראדוס

מנואל אלטולאגרה ואמיליו פראדוס היו שני משוררים malagueños השייכות ל הדור של 27. בצליל של עמיתים אחרים מאותו קומץ גאונים שהרכיבו, אין חולק על איכותו. היום אני זוכר אותם ומצדיק אותם עם 6 משיריהם.

מנואל אלטולאגייר

נולד במלאגה בשנת 1905, לפני גיל עשרים הוא ייסד את הראשון שלו מגזין שירה בהם היו שיתופי פעולה של משוררים מוכרים וכמה עמיתים בני דורו. הוא נסע לצרפת ואנגליה, שם הקים בית דפוס משלו.

כשחזר לספרד הוא נשאר עם הרפובליקה במהלך מלחמת האזרחים ובתום הסכסוך הוא עזב לתמיד. היא הוקמה בשנת מקסיקו והיא הוקדשה לכיוון הקולנועי. עַל 1959, במהלך ביקור בספרד, מת בתאונה של מכונית בפנים בורגוס.

בין עבודותיו המוכרות ביותר הן בדידות ביחד y חיי שירה.

3 שירים

איתך

אתה לא כל כך לבד בלעדיי.
הבדידות שלי מלווה אותך.
גירשתי, נעדרת.
למי משניכם יש פטריוטיות?

השמים והים מאגדים אותנו.
המחשבה והדמעות.
איי וענני שכחה
הם מפרידים בינך וביני.

האם האור שלי מוריד את הלילה שלך?
הלילה שלך מכבה את התשוקה שלי?
האם קולך חודר אל מותי?
מותי נעלם ומגיע אליך?

על שפתי הזיכרונות.
בעיניך התקווה.
אני לא כזה לבד בלעדייך.
הבדידות שלך מלווה אותי.

***

נשיקה

כמה לבד היית בפנים!

כשהצצתי על שפתייך
מנהרה אדומה של דם,
חשוך ועצוב, זה היה שוקע
עד סוף נפשך.

כשהנשיקה שלי חדרה,
החום שלה והאור שלה נתן
רעידות והבהלות
לבשרך המופתע.

מאז הכבישים
שמובילים לנשמתך
אתה לא רוצה שהם יהיו נטושים.

כמה חצים, דגים, ציפורים,
כמה ליטופים ונשיקות!

***

אהבה, אתה פשוט מראה את עצמך ...

אוהב אותך פשוט תראה את עצמך
על מה שאתה מתחיל ממני,
אוויר בלתי נראה אתה
שאתה מבזבז את נשמתי
מכתים את השמים הנקיים
באנחות ודמעות.
בעובר עזבת אותי
זיפים בענפים,
התגונן מפני הקור
על ידי קוצים שמתגרדים,
סגר את שורשי
מעבר המים,
עיוור וללא עלים המצח העירום
את הירק והתקווה היקרים.

אמיליו פראדוס

נולד גם במלגה בשנת 1899, עם 15 שנים הוא עזב ללמוד בפנימייה מדריד איפה זה חפף חואן רמון ג'ימינז. מאוחר יותר הוא היה במעון הסטודנטים בו הכיר דאלי וגרסיה לורקה. הוא בילה כמעט שנה בבית החולים בגלל א מחלת ריאות ושם ניצל את ההזדמנות לקרוא ולכתוב. כשמתאוששים, חזר למלאגה שם הוא השתתף בהקמתו של מגזין ליטורל. זה היה גם עורך בית הדפוס הדרומי, שהביא לו תהילה בינלאומית. הוא גם נסע למקסיקו ומת שם.

עבודתו מחולקת ל שלושה שלבים מוקדש ל בעיות חברתיות, טבע והתבוננות פנימית. כמה כותרות הם שש בולים לפאזל o בוכה בדם.

3 שירים

שקט לכאורה

דממה לכאורה לנגד עיניך,
הנה, הפצע הזה? אין גבולות זרים ??,
היום הוא נאמן המאזן היציב שלך.
הפצע הוא שלך, הגוף בו הוא פתוח
זה שלך, עדיין נוקשה ומלא חיים. בוא, גע,
לרדת, קרוב יותר. האם אתה רואה את המוצא שלך
להיכנס דרך העיניים שלך לחלק הזה
בניגוד לחיים? מה מצאת?
משהו שאינו שלך לצמיתות?
זרוק את הפגיון שלך. זרוק את החושים שלך.
בתוכך מה שנתת מוליד אותך,
זה היה שלך וזה תמיד פעולה מתמשכת.
הפצע הזה הוא עד: אף אחד לא מת.

***

שיר לעיניים

מה אני רוצה לדעת
זה המקום בו אני נמצא ...
איפה שהייתי,
אני יודע שלעולם לא אדע
לאן אני הולך אני יודע ...

איפה שהייתי,
לאן אני הולך,
איפה אני
אני רוצה לדעת,
טוב פתוח באוויר,
מת, אני לא אדע את זה, אני חי,
מה שרציתי להיות.

היום הייתי רוצה לראות את זה;
אין מחר:
היום!

***

שינה

התקשרתי אליך. התקשרת אלי.
אנחנו זורמים כמו נהרות.
קם בשמים
השמות התבלבלו.

התקשרתי אליך. התקשרת אלי.
אנחנו זורמים כמו נהרות.
גופנו נותר
פנים אל פנים, ריק.

התקשרתי אליך. התקשרת אלי.
אנחנו זורמים כמו נהרות.
בין שני גופינו,
איזה תהום בלתי נשכחת!


השאירו את התגובה שלכם

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *

*

*

  1. אחראי לנתונים: מיגל אנחל גטון
  2. מטרת הנתונים: בקרת ספאם, ניהול תגובות.
  3. לגיטימציה: הסכמתך
  4. מסירת הנתונים: הנתונים לא יועברו לצדדים שלישיים אלא בהתחייבות חוקית.
  5. אחסון נתונים: מסד נתונים המתארח על ידי Occentus Networks (EU)
  6. זכויות: בכל עת תוכל להגביל, לשחזר ולמחוק את המידע שלך.