ספרות כביטוי תרבותי, חורגת מגדר, גזע, גיל ומיקום חברתי.
בשנים האחרונות ה תווית ספרות נשית, בלי שום מקום אנו מוצאים הגדרה או מושג שאומר לנו למה הם מתייחסים. מה שבטוח הוא שהוליד שאלות רבות בראיונות עם סופרים, מאמרי דעה שלמים ודיונים רבים.
מאמר זה הוא ניסיון להבין למה אתה מתכוון תווית זו וקבץ את ההשלכות של סיווג זה.
שיווק עריכה
בהתחלה אנו יכולים לחשוב שספרות נשים היא ספרה שמכוונת לנשים. זה באמת נכון Mujeres las, בזמן הזה, הם הקונים הגדולים של ספרים ומרשמי הקריאה הגדולים: נשים קונות לקרוא, לתת כמתנות ולילדיהן. המשמעות היא שמיקוד לנשים בקמפיינים שיווקיים ספרותיים מוכר יותר מכיוון שנשים קונות יותר. זה גורם לזה אפילו לחפש כיסויים שמושכים במיוחד נשים.
האם זה אומר שספרות היא ביטוי תרבותי נשי? כמובן שלא, מה שזה באמת אומר זה שיווק ספרותי וכל מוצר אחר פונה לקבוצת הקונים גדול יותר כי זה היכן שההשקעה היא מקסימאלית בפרסום.
טועמים לפי מין
אנו יכולים לחשוב שספרות נשים היא זה שבעיקר נשים קוראות.
באופן מסורתי ישנם ספרים שנשים אוהבות יותר ואחרות יותר כמו גברים. זו עובדה. זה היה משער שהספרים שקוראים בעיקר נשים הם נשיים ואלה שקוראים באופן מסורתי על ידי גברים הם גבריים, אך במקום זאת זה לא מדבר על ספרות גברית, ולכן אנו מבינים שהתווית הנשית אינה מתייחסת לכך מכיוון שטעמים אינם בלעדיים. , הרוב אינו מסווג ואי-הסכמה בטעמים אינה קיימת.
אותו מצב יתרחש גם בספורט; או עם הקולנוע, אבל למרות שיש קלישאה שנשים אוהבות קומדיות רומנטיות וגברים אוהבים סרטי פעולה, אנחנו אף פעם לא שומעים את חברת הסרטים הנשית. למה? אנו חוזרים לנושא שיווקי: קריאה היא מעשה בודד, קולנוע, לעומת זאת, הוא חברתי. אנחנו הולכים לקולנוע כזוג, עם משפחה או חברים, ככלל. איך לסווג זה לא לכלול, לאף מפיק לא אכפת מדירוג הסרט שלהם כגברי או נשי. וחזרנו לנושא השיווק.
ספרות לפי מחבר
האם ה יצירות שנכתבו על ידי נשים נשיות ואלה שנכתבו על ידי גברים גבריים? ברור שהטיעון נופל ממשקלו העצמי, אך אל לנו להפסיק להעריך אותו מסיבה זו.
על ידי הפחתה לאבסורד, ניתן להחיל את אותו טיעון על כתיבה בהתאם לגזע המחבר או לנטייתו המיניתהאם מישהו יכול לדמיין לומר שלורקה כתבה ספרות גיי? ומה עם כל כך הרבה ספרים שנכתבו תחת שם בדוי? האם כל בני הנוער קשורים לכך שהארי פוטר קורא ספרות נשים?
ברור שזה לא מה שהתווית מתייחסת אליו.
ספרות מאת גיבור
כמו האופציה הקודמת, סיווג זה יוביל אותנו למסקנות מוזרות כאלה נשים קטנות, לואיז מיי אסקוט, היא ספרות נשים או שמארק טוויין כתב ספרות גברים כשהוא יצר טום סוייר o האינברי סנפיר, או שגינטר גראס הכין עםו ספרות ילדים Eתוף פח כי הגיבור היה ילד.
ספרות היא ביטוי תרבותי של הנאה פרטנית.
ספרות לפי נושא
מצאתי עמדות המגנות על כך שספרות נשים היא זו בה נושאים, בעיניו, נשית, כמו יולדות, הפלות, פוריות, התעללות, המאבק למציאת מקום בעולם הפוליטיקה העסקית או הפוליטית. סיווג נושאים אלה כנשיים ידרוש יותר ממאמר מאמר אנתרופולוגי. הם סוגיות חברתיות ואנושיות. החברה מתפתחת ונושאים מועשרים. עד כה חוויות אלה היו שיוריות בספרות, או לפחות בספרות גבוהה, כאשר הן חוויות המושרשות במעמקי האדם, כפי שהיה גם במשך מאות שנים, למשל, אפליה גזעית. ספרות היא א השתקפות הדאגות החברתיות של הרגע. נושאים אלה, רחוקים מלהיות מגדריים, לעורר רגשות אוניברסליים, המשותף לגברים ונשים, שמגיעים לספרות בהמוניהם עם עיכוב מסוים במקביל להופעת נושאים חדשים, כמו אלה שתרמו אלפי שנים, למשל, להעשיר ולהחיות ספרות. בהמשך לדוגמה של קולנוע, סיווג נושאים אלה כנשיים יסווג את רוב הסרטים של אלמודובר לנשיים, שמפתחים מעט מאוד רגשות פרוצים לגבי אמהות.
בשלב זה, אני יכול רק להסיק את זה ספרות, כמו שאר התרבות, היא אוניברסאלית, נטולת מגדרלא משנה כמה טעם התיוג מוביל אותנו לסיווגים מבלבלים, שלגבי חלקם אין שום משמעות ושאלה שמוצאים אותה אינם מסכימים למה הם מתכוונים.