הסופר הוולנסיאני אליזבת בנאוונט עושה צעד נוסף באבולוציה הספרותית שלה עם פרסום הרומן החדש שלו, ילדה טובה, כותרת המבססת את הקריירה שלה כאחת הסופרות המובילות של רומנטיקן עכשווי הנקראים ביותר בספרד ובעולם דובר הספרדית. אלו שעוקבים אחריה מתחילת דרכה בבלוג. בטא קוקטה הם הצליחו לראות כיצד, מבלי להזניח את הרגש ואת המרכיב הרומנטי, הנרטיב שלהם הפך להיות אינטרוספקטיבי יותר וקשוב לוויכוחים חברתיים.
בספר החדש הזה, המחברת משתמשת בנימה הנגישה הרגילה שלה, משובצת בהומור ובהתייחסויות לתרבות הפופ, כדי לבנות סיפור שלא רק מבקש לבדר, אלא גם לשאול שאלות לא נוחות על אהבה, הצלחה ותפקידן של נשים בחברה הדורשת מהן להתאים לתבנית של "הילדה הטובה". בנאוונט משלבת את סגנונה הרגשי עם מבט ביקורתי על כמה מהמיתוסים הרומנטיים שהיא עצמה סייעה להפיץ ביצירותיה המוקדמות.
"ילדה טובה": סיפורה של ג'וליה קזנובה וכלוב הציפיות
הגיבור של ילדה טובה es ג'וליה קזנובס, אישה בסוף שנות העשרים לחייה עם עבר כשחקנית מצליחהעשר שנים קודם לכן, הקריירה הקולנועית שלה החלה להמריא, אך נטייתה לרצות אחרים הובילה אותה לקבל תפקיד שפוצץ הן את הקריירה המקצועית שלה והן את אהבתה למשחק.
כאשר הרומן מתחיל, ג'וליה גרה בברצלונה ועובדת בבר טאפאס.הרחק מאור הזרקורים, היא מנהלת חיים דיסקרטיים לכאורה, המאופיינים בהכחשה עצמית ובהשפעתה של אם נרקיסיסטית ושתלטנית שהשליכה עליה את כל תסכוליה. סביבה משפחתית זו, המתוארת על ידי המחברת כ"סוחפת", לא רק הפחיתה את הערכה העצמית שלה, אלא גם שללה ממנה את התגמולים הכספיים של שנים של הקרבה על סטים של סרטים.
העלילה מקבלת תפנית כאשר זר מופיע במסעדה עם מסר קצר ומטריד כאחד: "אני חושב שאני צריך אותך"המפגש הבלתי צפוי הזה הופך לניצוץ שמאלץ אותה לשקול מחדש האם היא רוצה להישאר יציבה בביטחון של חייה הנוכחיים או לקחת שוב סיכון, הפעם בניסיון להציב גבולות, אפילו עם אמה, כדי לשקם חלק מעצמה.
הרומן מציג את ג'וליה נאבקת בין הפחד לאכזב, החובה להמשיך להיות הבת המושלמת, לבין הרצון להיפרד מתסמונת הילדה הטובהאותה אינרציה של לרצות, של לא להרים את קולה יותר מדי, ושל תמיד למלא את מה שמצופה ממנה. המחברת משתמשת במתח חיוני זה כדי לבחון עד כמה ניתן לנטוש תפקיד שהפנם מילדות.
אמהות נרקיסיסטיות, הצלחה ולחץ על נשים בשנות השלושים לחייהן
אחת התמות המרכזיות של הספר היא מערכת היחסים של ג'וליה עם אמה, דמות אשר זה מגלם לחץ חיצוני, שליטה, וחוסר יכולת להרגיש מספיק אי פעם.דמות האימהות מוצגת כמראה שבה הגיבורה חיפשה אישור במשך שנים, מה שתרם לכך שהיא נלכדה בסופו של דבר בתפקיד בת ללא רבב, ללא הזכות לעשות טעויות.
בנאוונט עצמה הסבירה שרצתה להתייחס להשפעה של גדילה בצל אם נרקיסיסטית, סביבה שבה שאיפותיה וצרכיה של הבת כפופים. לפרויקט החיים של ההורה. במקרה של ג'וליה, הדינמיקה המשפחתית הזו מסבירה לא רק את קריסת קריירת המשחק שלה, אלא גם את הקושי בקבלת החלטות שאינן כרוכות בסיפוק אחרים.
הרומן מתרחש גם בתקופה עדינה במיוחד עבור נשים רבות: שנות השלושים לחייהן. המחברת מתעקשת ש... העשור הזה מלא במנדטים: הבהילות להחליט אם להפוך לאמא, הדרישה להצליח בעבודה, הצורך בבית מושלם - רצוי "ניתן לאינסטגרם" - וכמובן, הלחץ להיות במערכת יחסים כדי לא להיתפס ככישלון.
בהקשר זה, סיפורה של ג'וליה מראה כיצד הגיבורה מנסה לבנות מחדש את האוטונומיה שלה בתוך עולם שהולך ומתדרדר, שבו מערכות יחסים רגשיות הן יותר זורמות והציפיות החברתיות ממשיכות להכביד באופן לא שוויוני על נשים. חברות, כפי שמקובל בעבודותיה של בנאוונט, נראות כרשת ביטחון אמיתית כאשר כל השאר מתקלקל.
עורכו של בנאוונט הוא שהביא לו מאמר על מה שנקרא תסמונת הילדה הטובהדפוס זה, שהחל לצבור תאוצה בתחום הטיפולי, מתייחס לנשים שגדלו על מנת להימנע מקביעת גבולות ולתעדף תמיד נוחות, רווחה או אישור של אחרים. מחומר זה, ראתה המחברת נגיעה ספרותית שהדהדה בשיחות שניהלה עם חברות שזה עתה נכנסו לשנות הארבעים לחייהם.
מבר בברצלונה לצילומים בלאון: קולנוע, ספרד הכפרית והזדמנויות שניות
En ילדה טובהעברה והווהה של ג'וליה מצטלבים שוב כאשר ניתנת לה האפשרות לחזור לצילומים. ההזדמנות מגיעה בצורת עיבוד קולנועי לרומן, פרויקט שמאלץ אותה לעזוב זמנית את ברצלונה ולעבור ללאון, עיר שהרומן מציג את אטרקציותיה התרבותיות והגסטרונומיות.
הסיפור מתעמק ב- יקום הקולנוע: ליהוק, הודעות, לוחות זמנים של צילומים ומסמכים הם שזורים במבנה כמעט דמוי מונטאז', כאילו הספר "נערך" שוט אחר שוט. בנאוונט משתמש בפרספקטיבה מגוף ראשון ויזואלית מאוד ומהירה, תוך שינוי נקודות מבט כך שהקורא מרגיש כאילו הוא נמצא בתוך הצילומים.
בנוסף, הבחירה של העיירה ויאקילמברה בלאון שימשה כמקום הצילומים הספר מציג נושא נוסף שהמחבר רצה לעסוק בו: דלדול אוכלוסין כפרי בספרד. הספר מדגיש את המציאות של טריטוריות המאבדות אוכלוסייה ושירותים, וטוען ש"דברים גדולים" לא קורים רק בערים גדולות, למרות שהחיים מרוכזים בהן יותר ויותר.
באמצע הצילומים, הגיבורה נאלצת לבחון מחדש את מערכות היחסים שלה בעבר ובהווה. מצד אחד, יש את ג'רמן, מחבר הרומן עליו מבוסס הסרט, שעיצב את סיפורו תוך מחשבה על ג'וליה. מצד שני, מטאו, במאי הצילום ואהבתו הראשונה של הגיבור, מופיע שוב.יותר ממשולש אהבה קלאסי, המחברת מציגה דילמה פנימית בין האידיאלי לבין מה שבאמת מביא לה שלווה.
בנאוונט מציע שהרומן מציע, במובן מסוים, להסיר דרמה ואלמנטים אפיים מחיי היומיום כדי שניתן יהיה לחיות אותם בצורה מלאה יותרג'וליה צריכה להחליט אם להמשיך להסתובב סביב חייהם וציפיותיהם של אנשים אחרים, או שמא, בפעם הראשונה, היא שמה את עצמה במרכז מבלי להרגיש אשמה בקשר לכך.
ביקורת עצמית וסקירה של אהבה רומנטית: מ"אהבה מנצחת הכל" ועד גבולות בריאים
לצד העלילה, הסופר ניצל את קידום המכירות של ילדה טובה לעשות הרהור מעמיק על סיפורת רומנטית והמסע שלה בתוך הז'אנרבראיונות שונים, הוא הודה שבמשך שנים שאב ממסורת רומנטית מושרשת עמוק, שבה אהבה זכתה לאידיאליזציה עד כדי הוצבה בקטגוריה כמעט לא מציאותית.
בנאוונט מודה שבמיוחד ברומנים המוקדמים שלו, הוא שיתף פעולה עם חלקים מסוימים מיתוסים רומנטיים שהוא מטיל כעת ספק נחרצות בהםכמו הרעיון שאהבה מנצחת הכל או שאדם יכול להשתנות למען אהבה. למרות שתמיד ניסתה לתאר נשים חופשיות ועצמאיות מינית, היא מכירה בכך שחלק מהקלישאות הללו התגנבו לסיפורה ושהיא כבר לא גאה בהן.
בגיל 41, המחברת אומרת שתפיסת האהבה שלה קיבלה תפנית רדיקלית בהשוואה לגיל עשרים וארבע. המיקוד הנוכחי שלהם הוא על מערכות יחסים המבוססות על כבוד אישי, גבולות וכבוד הדדי., רחוק מדינמיקות כוח לא מאוזנות או תלות רגשית שהיו מנורמלות במשך זמן רב בסיפורת.
במובן זה, הוא מדגיש שספרות רומנטית, כמו כל ז'אנר אחר, יכולה לתרום לביסוס תפקידי מגדר מזיקים או, להיפך, לסייע בפירוקםלכן, הוא מודה באשמתו שלו על השתתפותו בהפצת דפוסים מסוימים, תוך שהוא טוען שהמגדר עובר טרנספורמציה לעבר מודלים זוגיים בריאים יותר.
הסופר מדגיש שאהבה, חשובה ככל שתהיה, אסור לה לרמוס את כבודו של איש או לדרוש מאדם לוותר על זהותו.ברומנים האחרונים שלו, מסר זה הפך מפורש יותר ויותר, והעביר את המוקד מהחיפוש אחר נפש תאומה לבניית עצמי מוצק שבוחר, ואינו זקוק, לאדם האחר.
הצלחה בפרסום, מדיה חברתית ומשקל מושג ההצלחה
בזמן הצגה ילדה טובהבנאוונט אינה מודעת למעמדה שלה בשוק: מכר למעלה מחמישה מיליון עותקים בספרדיתהוא יוצא לאור גם בוולנסית, תורגם למספר שפות, וביסס לעצמו קהל קוראים נאמן שעוקב אחריו מאז הקמתו. ולריה.
עם זאת, המחברת מבקרת את תפיסת ההצלחה השלטת כיום. היא מאמינה ש הרשתות החברתיות עיוותו את האופן שבו מודדים הישגים אישיים., בונים עולם דמיוני של נסיעות מתמידות, יוקרה וחיים מושלמים לכאורה, שאין להם קשר רב למציאות היומיומית של רוב האנשים.
עבור בנאוונט, אחת המטרות של הרומן החדש הזה היא דווקא להזמין חשיבה מחודשת על הקשר בין הצלחה לאושרהוא טוען שמה שעובד עבור אדם אחד לא בהכרח יעבוד עבור אחר, וכי התפשט מודל גרנדיוזי של הצלחה שמשאיר בחוץ את כל אותם חיים דיסקרטיים יותר, אך בעלי ערך שווה.
הסופרת גם מודה שהיא עצמה חווה מידה מסוימת של חרדה הקשורה להצלחה המקצועית הזו. בחוג ההוצאה לאור שלה, היא מתבדחת שקוראים לה... "האחות אנגוסטיאס דה לה קרוז" בגלל נטייתה לדאוג, ומודה שחיה מתחילת הקריירה שלה עם הפחד לאכזב, במיוחד את קוראיה הנאמנים ביותר.
הדרך שלו להתמודד עם הלחץ הזה כוללת תזכורת לעצמו ש המצב הנוכחי הוא רק תמונת מצב של רגע ספציפי.מה שעובד היום לא בהכרח יעבוד מחר, ולהיפך. איזון לא יציב זה הוא מקור לחלק מהמתח הרגשי שמזין את סיפוריהם, שבהם הצלחה חיצונית ושלווה פנימית לעיתים רחוקות חופפות בהתחלה.
מין, חופש ומוסר חברתי: טיפול לא מצונזר
מאפיין נוסף המובחן בעבודתו של בנאוונט שמופיע שוב ב ילדה טובה הוא דיון מפורש על מיניות והחלטות בנושאי הרבייההמחברת הסבירה שכאשר היא כותבת סצנות סקס היא מרגישה כאילו היא מטפלת ב"נפט", מודעת לעדינות הגבול בין החושני לוולגרי.
למרות זאת, הוא מגן על חשיבותה של להראות את הרצון בלי ליפול לטאבוכי היא מאמינה שדווקא במרחבים שבהם לא נאמר או לא משתף דבר, צצות הדעות הקדומות המזיקות ביותר. סצנות אינטימיות, היא מתעקשת, אינן מופיעות כקישוט גרידא, אלא כחלק מהותי מהדיאלוג בין הדמויות ומהתפתחותן הרגשית.
הרומן מעלה גם את הנושא מיניות חופשית והחלטות מושכלות מאוד לגבי אמהותבנאוונט מבהירה שהיא לא רוצה להיות אמא ומתייחסת לנושא זה בעלילותיה בזהירות ובכבוד, תוך הסתמכות על עדויות של חברות שהיו אימהות או מפקפקות אם להיות כאלה, כדי לבנות דמויות הנעות בין תשוקה, פחד לטעות ולחץ חברתי.
הכותב משתמש בגישה זו כדי להדגיש את הבדל ביחס בין גברים לנשים בכל הנוגע לחופש מיניבעוד שהתנהגויות גבריות מסוימות נחגגות כסימן לגבריות, נשים ממשיכות להיות מתויגות בסטיגמות הקשורות למוסר מיושן אם הן מקבלות החלטות דומות.
בדבריו, הוא מזכיר כי פרטיותה של אישה צריכה להיות עניינה בלבד.לא עניין לדיון ציבורי או לשיפוט חברתי. טענה זו מתיישבת עם הנושא המרכזי של הספר: הטלת ספק בכל הציפיות החיצוניות המעצבות את חייהם של הגיבורים מבלי שאף אחד באמת ישאל אותם מה הם רוצים.
מתופעת "ולריה" לנטפליקס: יקום שקופץ מהדפים למסך
ההשקה של ילדה טובה זה קורה כאשר המחברת כבר ביססה את עצמה כ אחד השמות המובילים ברומנטיקה עכשווית שעובדה למסךהופעת הבכורה שלו, הסאגה ולריהזו הייתה תחילתה של קריירה הכוללת כיום יותר מעשרים כותרים וסללה את הדרך בפלטפורמות סטרימינג.
בשנת 2020, הסדרה הוקרן בבכורה בנטפליקס. ולריה, מבוסס על הרומנים בעלי אותו שם; הסרט יצא לאקרנים בשנת 2021 היינו שירים, אשר עוקבת אחר מקרנה וחבריה דרך הכאוס הרגשי והמקצועי של מדריד של ימינו, ובשנת 2023 המיני-סדרה סיפור מושלם היא החזיקה במקום הראשון בפלטפורמה העולמית במשך שבועות, ותמכה במשיכה הבינלאומית של סיפוריה.
ההתרחבות לעולם דובר האנגלית עשתה גם היא צעד חשוב עם תרגום לאנגלית של סיפור מושלם ופרסומו בארצות הברית ובממלכה המאוחדת. צעד זה מרחיב את התופעה שהחלה בספרדית ומחזק את נוכחותו של המחבר בשווקים אחרים.
במבט לעתיד הקרוב, בנאוונט ממתין לבכורת נטפליקס של העיבוד ל... כל האמת של השקרים שלי, מתוכנן לשנת 2026. הסדרה, הבנויה בחמישה פרקים, סובבת סביב טיול בקרוואן לחגיגת מסיבת רווקות, שם סודות, מתחים מיניים ואמיתות לא נוחות ייחשפו. שיעמיד למבחן קבוצת חברים שנראתה בלתי נפרדת.
הכותב כבר ראה את התוצאה ומתאר את הפרויקט כ סיפור עם אווירה קיצית מאודאלו הם סוגי הספרים שכאשר הם גמורים, הם גורמים לך לרצות להתקשר לחברים ולתכנן טיול. בינתיים, היא ממשיכה לעבוד על הרומן הבא שלה, שעתיד להתפרסם ב-2027, והשלימה ספר עיון לסתיו, שנבנה מטקסטים שנכתבו במהלך נסיעות העבודה שלה, איפשהו בין יומן אישי להרהור.
קול שגדל עם קוראיו: מבטא קוקטה לסופרת מבוססת
מאותו בלוג ראשוני שנקרא בטא קוקטה, שם החל לפרסם את סיפוריו הראשונים, אליזבת בנאוונט בנתה קהילת קוראים שגדלה יחד איתהרבים מאלה שגילו ולריה במשך שנים הם ליוו את התפתחותו הספרותית והאישית, כשהם עוברים משנות העשרים לשנות הארבעים לחייו יד ביד עם דמויותיו.
המחבר מקדם את ז'אנר הרומן כנגד הדעות הקדומות שאפיינו אותו במשך עשרות שנים, ומזכיר לנו שהוא לעתים קרובות נדחק לתפקיד של "הנאה אשם" בעוד שסיפורים בדיוניים אחרים נחשבים אוטומטית רציניים יותר, עבורה, לכל סיפור שמסופר היטב יש את אותו ערך, ללא קשר לתווית הז'אנרית שניתנת לו.
לאורך הקריירה שלו, ברור כיצד הוא העביר את המיקוד שלו מנושאים של תשוקה עצומה לנושאים כמו האוטונומיה של נשיםחברות כתמיכה נהדרת בחיים והצורך לשרטט גבולות משלךבמילותיו, אין מדובר בוויתור על הרומנטיקה, אלא בהפסקת אידיאליזציה שלה עד כדי האפלת כבוד הפרט.
בנאוונט מודה שהקשר שהיא שומרת עם קוראיה גורם לה להרגיש סחרחורת ופחד לאכזב אותם, אך היא גם מדברת בחיבה על אווירה של שותפות ו"אחווה" מסוימת שנוצרת במפגשיםהיא אומרת שהיא בת מזל מאוד עם הקהילה שעוקבת אחריה, ושהדיאלוג המתמיד הזה משפיע על הנושאים שהיא מחליטה לעסוק בהם.
ככל שדמויותיה מתרחקות מהאבטיפוס של הנערה חסרת המטרה שמהמרת על הכל באהבה מושלמת, עבודתה הופכת למרחב שבו ההשלכה החברתית של נשים, משקל המשפחה, לחץ ההצלחה והדרך לאהוב מבלי לאבד את עצמך מוטלים בספק.. ילדה טובה זה משתלב לחלוטין בתוך הקו הזה, תוך הסתמכות על הניסיון המצטבר של המחבר ושל דור שהחליט לסקור, ברוגע אך ללא פחד, את הסיפורים שאיתם גדל.
עם ספר חדש זה, הסופרת הוולנסיאנית מחזקת את מעמדה כ... קול מרכזי של מוזיקה רומנטית אירופאית עכשווית שאינה נרתעת מבידוראבל בו זמנית, הוא פותח את עצמו לביקורת עצמית ולדיון כן על אהבה, הצלחה וגבולות אישיים. סיפורה של ג'וליה קזנובאס משמש כמראה עבור קוראים רבים המנסים לנהל משא ומתן, יום אחר יום, בין מה שהם רוצים לבין מה שמצופה מהם.
